התשובה
שלום רב.
האחרונים נחלקו בשאלה מה מברכים על יין קרוש, ביסוד המחלוקת ישנן שתי שאלות: א. האם היין הקרוש נחשב כמשקה או כאוכל. ב. האם אנו רואים אותו כיין אף כשהוא קרוש או שאיבד את מעלתו.
בתשובה לשאלה זו מצינו מגוון אפשרויות:
הפרי מגדים (פתיחה להל' ברכות אות יא) הסתפק האם יש לברך עליו גפן או עץ ונשאר בצ"ע.
בשו"ת שואל ונשאל (לרבי כלפון הכהן), או"ח סי' סט, כתב שיש לברך בפה"ע מפני שדינו של משקה קרוש כדין אוכל ובמקרה זה חזר היין להיות כפרי המקורי.
בכף החיים (סי' רב ס"ק יד) כתב שעל יין מבושל שנתעבה ונעשה אוכל מברכים בורא פרי הגפן, לכך נטה בשו"ת רבבות אפרים ח"ו סי' קמא.
מלבד דעות אלו, יש שכתבו שברכתו שהכל, כך מובא בשם הרב אלישיב (הערות למסכת שבת עז ע"ב), ובשבט הלוי (ח"ט סי' לט) הסתפק האם לברך גפן או שהכל וסיים שאין לברך גפן אבל לא יצא הדבר מכלל ספק. סברא נוספת לברך שהכל מפני שייתכן וניתן לדמות את היין הקרוש למה שמובא בב"י בשם אורחות חיים (סי' רב) שעל ה'ארופי' מברך שהכל, ויש מהאחרונים שפירשו שהוא מיץ ענבים שנקפא (ברכי יוסף שם; צי"א ח"ג סי' ז).
למעשה, לאור מחלוקת גדולה זו נראה שאין להיכנס בספק ברכות ויש לפטור את הארטיק ע"י ברכה על יין אחר ועל מאכל שברכתו שהכל.
ביחס לשאלתך השניה, אני מצרף קישור לאתר 'דרשו' שם עסקו בשאלה זו.
מאכל שברכתו שהכל ולבסוף ברכת המזון
