אהבת עולם ואהבה רבה

התשובה

ב"ה

לכבוד

יואב ריעני

שלום וברכה וכל טוב

אכן, יש צד לכל אחד מהביטויים "אהבה רבה" שהיא אהבה גדולה כפי שמביאים בשם הפרי עץ חיים, ו"אהבת עולם" אכן מבטאת את האהבה הנצחית של הקב"ה אלינו ולכן הוא מבטיח לגאול אותנו וכפי ביאור הפסוק (ירמיהו לא, ב) "מֵרָח֕וֹק ה' נרְאָ֣ה לִ֑י וְאַהֲבַ֤ת עוֹלָם֙ אֲהַבְתִּ֔יךְ עַל־כֵּ֖ן מְשַׁכְתִּ֥יךְ חָֽסֶד", שאותו מביאה הגמ' בברכות יא ע"ב, כראיה למ"ד "אהבת עולם". וכפי שביאר הרד"ק שם:

"הפסוק חלוק במענה ותשובה אומרת כנסת ישראל בגלות למה שאמר האל מצא חן במדבר אמר' היא אמת הוא זה כי מזמן רחוק ה' נראה לי אך עתה הסתיר פניו ממני בגלות ענה אותם האל ואהבת עולם אהבתיך לא היתה אהבתי אליך לפי שעה אלא להיות האהבה לעולם: על כן משכתיך חסד - ר"ל על כן משכתי לך חסדי ונראתי לך בכבודי על הר סיני להיות אהבתי לך לעולם לא לזמן ואף על פי שעזבתיך בגלות זה כמה שנים עוד אבנך ונבנית וגו'".

אולם למרות הדיון בהבדל בין הלשונות, יש מספר ראשונים שמבארים שהגמ' הכריעה כדעת חכמים שצריך לומר "אהבת עולם" הלא הם:

חידושי הרשב"א מסכת ברכות דף יא עמוד ב ד"ה תניא; הרי"ף ברכות דף ה עמוד ב בדפי הרי"ף ד"ה מאי מברך; רא"ש ברכות פרק א ס' ב; וכן פסק הרמב"ם הל' קריאת שמע ותפילה פ"א ה"ו; וכן פסק השו"ע או"ח סי' ס סעי' א; שאומרים בברכה שנייה "אהבת עולם". 

אכן הרשב"א שם הביא בשם יש אומרים שההכרעה היא "אהבה רבה", וכמותם פסק הרמ"א או"ח סי' ס סעי' א בהגה; ואילו התוס' ברכות שם ד"ה ורבנן; וכן כתב הרשב"א שם בשם הגאונים, וכן פסק הטור או"ח סי' ס'; ובעקבותיהם פסק משנ"ב שבשחרית אומרים "אהבה רבה ובמעריב אהבת עולם".

בברכת התורה והארץ 

אהוד אחיטוב