התשובה
עיין רמב"ם שמונה פרקים פ"ה. אדם מישראל נועד להתעלות. לפיכך
עליו להקדיש את עיקר זמנו הפנוי (מעשיית מצוות אחרות או
מפרנסה) ללימוד תורה. ועובר על "ופן יסורו מלבבך" על שכחתה.
לימודים כלליים המכינים אותו לפרנסה או להבנה עמוקה יותר בתורה
ובאמונה לידע נחוץ או להתעלות רוחנית מותרים. ספרות יפה המוסיפה
לאדם ערכים והעשרה עמוקה יותר של הנפש מותרת. כמו"כ היא
מותרת אם האדם זקוק לה להרגעה נפשית, בתנאי שהיא באמת
"יפה" דהיינו שהיא אסטטטית, ערכית ונקיה. הסטוריה של עם ישראל
נכללת בלימוד תורה אם היא נלמדת במבט מאמין, או לשם לימוד
לקח והבנת החיים הציבוריים בעולמנו. אקטואליה נחוצה לשם הכרת
הסובב אותנו ובפרט כשאנו נדרשים להשפיע על החברה ועל מערכות
השלטון. עם זאת צריך להימנע מלקבל לה"ר, רכילות, שפה
כוחנית ואלימות מילולית שכלי התקשורת משופעים בהם לצערנו.כמו"כ
יש להימנע מתקשורת המכילה גירויים שליליים.
