חיוב השקידה בתורה

התשובה

כמה מלים כלליות לפני התשובות הפרטניות. כל מהלך של חזרה
בתשובה צריך להיות הדרגתי. הוא מצריך הן את ההבנה מה עליך
לעשות, את ההתפתחות האמונית והרגשית מה מתאים לך, ואת
ההתקשרות הלבבית האמיתית. נסיון למעבר מהיר בלא קניית כל הכלים
בדרך יכול להביא למשברים קשים שיכולים ח"ו אף להביא לנטישת
הדרך. וכמו"כ לגבי תלמוד תורה, יש להתמסר ללימוד תורה בהדרגה.
ואדם אפילו הגיל למוד כל זמנו מתקשה ללמוד תורה יום שלם. וע"כ
ראוי לתכנן לפי יכולתך ולפי כוחותיך ונטיות לבך את יומך בצורה
שיהיה נתון ללימוד ולהרפיות ולמנוחות בין חלקי הלימוד השונים.
1) מותר לשמוע מוזיקה, עדיף מוזיקה המתאימה לכיוון הרוחני שאתה
עסוק בו, וביחס לכמות הזמן לפי הנצרך לך, אם היא להרפיה, ואם
היא בתור עיסוק רוחני.
2) זה ניתן אם זה לא פוגע בך ובנותן השיעור, ועם זאת תתכנן עם
רבותיך את יומך ותוכל לנוח שלא על חשבון השיעורים.
3) זה ניתן וראוי וכדאי עפ"י תכנון מוקדם ולא רק כתשובה לדחפים חיצוניים.
4) תחביבים אינם נוגדים את הכלל: כל מעשיך יהיו לשם שמים,
להיפך צריך למצוא אף בהם את הצד האלוקי ולגלותו. אולם יש
תחביבים יותר קרובים ויש רחוקים משם שמים והכל לפי אישיותך
ונטיותיך, לפי הצרכים האישיים ורצוי עפ"י תכנון מוקדם.
5) ביטול תורה נאמד לפי האדם הלומד. אם יכול ללמוד יותר וביותר
עמקות זה לגביו ביטול תורה. אולם אם נצרכת לשם לימוד טוב יותר
הפסקה ומנוחה אין זה ביטול תורה אלא מביא להגברת לימוד התורה.
6) גם כאן אם זה נצרך עבורם מסיבות פרנסה או סיבות אחרות
מותר, ואם לאו זה סתם גורם להפרעה ולביטול תורה.
7) כפי שהסברתי לעיל, אין אדם נתבע על מה שלא ביכולתו כעת.
אם כרגע מבחינת כוחותיו וכשרונותיו ומבחינת זמנו שמוקדש לדברים
אחרים חשובים או לקיום מצוות אינו נתבע בעת העיסוק בהם על ביטול
תורה, ולעומ"ז אם זמנו בידו וכוחו אתו והוא מבזבז את זמנו על
דברים בטלים ויכול ללמוד בו תורה נתבע על ביטול תורה.