החיוב לקיים גזרות ותקנות חכמים

השאלה:

לכבוד הרב
יש מחלוקת מפורסמת בין הרמב"ם לרמב"ן האם יש חיוב מן התורה
לקיים את הגזרות והתקנות שחידשו בתי דין שבכל דור.
לרמב"ם זה מן התורה ולרמב"ן זה לא כלול בלאו "לא תסור"
ועולה מדבריו שאין מדאורייתא כל חיוב לקיים את הגזרות והתקנות.
וכך הבינו אחרונים, שלישטת הרמב"ן חיוב קיום התקנות גם הוא מדרבנן.
ואני שואל:
אם כך, מדוע לפי הרמב"ן יש חיוב לציית לתקנות? אם אין חיוב
מן התורה וממשה רבינו לציית לתקנות, מדוע שנציית להם?
ראיתי שאחרונים שאלו את אותה שאלה וחלקם העלו שלפי שיטת
הרמב"ן החיוב הוא מדין "קבלת הרבים". אבל עדיין קשה, שהרי
גם דין "אל תיטוש תורת אמך" וקיום המנהג הוא מדרבנן.
ולכן בספק מנהג אזלינן לקולא להרבה פוסקים.
ו"אל תיטוש תורת אמך" אינו מוזכר בתורה אלא בכתובים.
ואם נאמר שכל החיוב הוא מדין קבלת הרבים שחלה על זרעם אז
יוצא שבעל תשובה שאביו לא נהג כן לא חייב במצוות דרבנן.

ולכן לא ברור מה מקור סמכותם של חכמים לתקן תקנות לפי הרמב"ן

התשובה

הרב יעקב אריאל |

אין מחלוקת בין הרמב"ם והרמב"ן אם צריך לקיים את הגזרות
והתקנות שחדשו בית דין. המחלוקת היא איך לבססם על על 'לא
תסור', אף לרמב"ן ישנו חיוב מהתורה לשמוע בקול בית דין עי' ספר
המצוות מצות עשה קעד והרמב"ן לא חולק עליה. להיפך מה שהרמב"ם
סובר שהוא דרבנן - הרמב"ן סובר שהוא דאורייתא כאמור בסוף
השגותיו לשורש ב. וכל המחלוקת היא האם לבסס כל תקנה ישירות
על לא תסור או שמא לא תסור הוא רק הוראה כללית לשמוע בקול
חכמים וממילא כל תקנה נסמכת על מקור סמכות זה (עיין משך חכמה
על פסוק זה) אבל החיוב לשמוע לדברי חכמים בכל תקנותיהם
וגזרותם הוא מוחלט לכו"ע.

 

toraland whatsapp