התשובה
א. המלאכה היא קוצר
ב. בשתי ההלכות מדובר במתעסק וע"כ כיון שלא נעשתה כוונתו הוא
פטור.
שלום לכת"ר.
א. הרמב"ם כותב בספר זמנים (א,ט)ש"מי שנתכווין ללקוט תאנים
שחורות וליקט לבנות...פטור הואיל ולא ליקט כסדר שחשב..שלא
אסרה תורה אלא מלאכת מחשבת". האם הוא מתכווין ל"קוצר" כאב
מלאכה או לתולדה של "מעמר" הווי אומר שמעיקר הדין אסור לו
לאסוף פירות שנתפזרו בתנאי שנפלו בשבת ?
ב. בהלכה יב, שם הוא כותב ש"כל המתכווין לעשות מלאכה,
ונעשית ביותר על כוונתו - חיב, בפחות מכונתו - פטור. כיצד ?
הרי שנתכווין להוציא משא לאחריו ובא לו לפניו - חיב, שהרי
נתכווין לשמירה פחותה ונעשית שמירה מעולה. אבל אם נתכווין
להוציא לפניו ובא לו לאחריו - פטור, שהרי נתכווין להוציא בשמירה
מעולה והוציא בשמירה פחותה.."- לא ברור הרי כל הוצאה אסורה
אז מה המשמעות לכתוב אם הוציא לאחוריו או מלפניו ?
בברכת התורה, משה ר.
א. המלאכה היא קוצר
ב. בשתי ההלכות מדובר במתעסק וע"כ כיון שלא נעשתה כוונתו הוא
פטור.
ניצן, ת.ד 18, ד.נ הנגב, 8536900
טל 08-6847325
דוא"ל Machon@toraland.org.il
