התשובה
כתב הטור (או"ח סי' רצט): "אבל אם היה יושב ואוכל מבעוד יום
וחשכה לו אין צריך להפסיק ואם היה יושב ושותה וחשכה לו צריך
להפסיק". ועי' על בב"י במקורות. ובשו"ע (או"ח סי' רצט ס"א) פסק:
"אסור לאכול שום דבר, או אפילו לשתות יין או שאר משקין חוץ ממים,
משתחשך עד שיבדיל. אבל אם היה יושב ואוכל מבעוד יום וחשכה לו,
א"צ להפסיק (אפילו משתייה) (ב"י). ואם היה יושב ושותה וחשכה לו,
צריך להפסיק. וי"א דה"מ בספק חשיכה, אבל בודאי חשיכה אפילו
היה יושב ואוכל פורס מפה ומבדיל וגומר סעודתו. הגה: והמנהג פשוט
כסברא הראשונה".
וא"כ עפ"י שתי ההוספות של הרמ"א הן לגבי שתיה והן לגבי זה
שהלכה כדעה הראשונה שאף בודאי חשכה אי"צ להפסיק נראה
בפשטות כמו שכתבנו בתשובתנו הקודמת.