הליכה מול מאוורר

התשובה

במעבדת מכון צומת, בראשות המהנדס יוני בן דוד, ערכנו ניסוי שבחן את שינוי הזרם האפשרי במצבים שונים של מאוורר פועל. התוצאות הראו שינויים מזעריים כאשר גוף כלשהו חוסם את השטח מול המאוורר. השינויים נעו בין 1 מילי-אמפר ל-2 מילי-אמפר, במאוורר שהצריכה שלו היא כ-350 מילי-אמפר, יחס בסדר גודל של 1:200.

מבחינה הלכתית המעבר מול המאוורר מותר. שינויי הזרם הללו נעשים ללא כוונה וללא תועלת, וכמו כן לא נגרמים משינויים אלו חימום של חוט להט או סגירת מעגל פתוח ולא נוצר ניצוץ, כך שלכל היותר, לשיטות המחמירות, מדובר על 'פסיק רישיה דלא ניחא ליה בדרבנן'. אף שלא לכל הדעות אפשר לסמוך לכתחילה על 'פסיק רישיה דלא ניחא ליה בדרבנן'^[1] – המקרה הזה קל יותר, מאחר שפעולה זו אינה מורגשת כלל בחושים, ומתבצעת בתוך 'קופסה סגורה'. כמו כן, נראה שאין הדבר נחשב כ'פסיק רישיה', כי לא ניתן לקבוע באיזה מרחק תתחיל להשפיע נוכחותו של העובר על פעולת המאוורר. אם נאסור מעבר מול מאוורר, עלינו לאסור גם אכילת מרק בכף מתכתית, מפני שהדבר גורם לזרם רגעי בתוך הכפית. דוגמה זו היא רק אחת מני רבות למקרים שבהם יש גרימת זרם שאין בה כל שימוש או צורך, ואינה מורגשת בחושים, ולכן מותרת.[2] נראה גם שישיבה ממושכת מול מאוורר מותרת, כי שינויי הזרם הם מזעריים  כל כך, ולא אכפת לאדם אם המאוורר יסתובב 1000 פעמים בדקה או 980 פעמים בדקה, כך שאין לו צורך בשינוי הזרם. כמו כן כרגיל לא יושבים צמוד ממש למאוורר אלא במרחק מה, ולא ברור שנוצר שינוי זרם במנוע המאוורר במרחק זה. מעבר לכל זה, מדובר על 'שינוי זרם רציף' ולא על יצירת מעגל חדש או הולדת זרם במעגל דומם, ודבר זה לדעתנו מותר מעיקר הדין.[3]

[1].    ראה שמירת שבת כהלכתה, מהדורת תש"ע, במבוא, פרק א הערה נד-נה, ובחזון עובדיה שבת ח"ו עמ' קנא והלאה, שהביאו מקורות לכאן ולכאן.

[2].    וראה ס' מערכי לב, עמ' עד, שכתב בדומה לזה.

[3].    על פי מה שהתבאר בשמירת שבת כהלכתה, פרק לד סעי' כח והערה קט; וראה גם בשו"ת מנחת אשר, ח"א סי' לג, אות ב, שהתיר מעבר מול מאוורר.