התשובה
חז"ל התירו את שאיבת החלב לאיבוד במקום צער, כי זו 'מלאכה שאינה צריכה לגופה', ואינה נעשית כדרכה,[1] ולכן נתייחס רק לעדיפויות מבחינת ההפעלה החשמלית של המכונה. הדרך הטובה ביותר היא הפעלת המשאבה באמצעות שעון שבת. כדאי להשתמש בשעון כזה, לפיו אפשר לדעת במדויק מתי תתחיל המכונה לפעול, כדי שלא תצטרך האישה לחכות להפעלה הרבה זמן, ולא תהיה מופתעת שהמכונה כבר התחילה לפעול. ישנן מכונות שהחיבור שלהן לחשמל על ידי שעון השבת לא מספיק כדי לגרום לתחילת פעולתן, אלא יש צורך ללחוץ על כפתור הפעלה. במקרה זה, כדאי לנסות הצמדת גוּלה לכפתור וכריכת הגולה למשאבה באמצעות נייר דבק. בחלק מהמכונות, ברגע שהמכונה מתחברת לחשמל על ידי שעון השבת, והכפתור כבר לחוץ באמצעות הגולה, די בזה כדי שהמכונה תתחיל לפעול.
אם עצה זו איננה מתאימה, יש אפשרות להשתמש במכשיר ה'מיתוגרם' שפותח במכון צומת. המכשיר מאפשר לחיצה על כפתור בדרך הנחשבת ל'גרמא'. מכיוון שמדובר במקום צער גדול, יש להתיר עשייה ב'גרמא'.
בכל הדרכים שהוצעו כאן, אם אפשר, נכון שהצמדת המשאבה לגוף תיעשה לפני תחילת פעולתה.[2] כמו כן, יש להניח חומר פוגם בכלי שהחלב נוזל אליו, כדי שהחלב ילך מייד לאיבוד (אין צורך באקונומיקה, די בסבון).
[1]. שו"ע, או"ח סי' של סעי' ח, ומשנה ברורה, לשו"ע שם ס"ק לב.
[2]. משום שהצמדת מכונה פועלת לגוף נחשבת כמעשה ממש (ראה משנ"ב סי' שכח ס"ק קמז בשם מג"א). ואף שפעולה זו מותרת כדלעיל, מכל מקום אם אפשר למעט באיסור, אין סיבה לא לעשות כן.
