התשובה
המשנה בזבחים (פי"ד מ"ד) מתארת שעד שהוקם המשכן הייתה עבודה בבכורות, ומשהוקם המשכן נאסרו הבמות, והעבודה נעשתה על ידי כוהנים. העברת התפקיד מהבכורות לכוהנים מתפרשת על ידי אחרים בגלל חטא העגל.[1] בעל 'אור החיים' הקדוש[2] הביא את הספרי על פרשת בהעלותך (פיסקא צב):
כל מקום שנאמר לי הרי הוא קיים לעולם ולעולמי עולמים, ובבכורות הוא אומר: כי לי כל בכור בבני ישראל...
מכאן כתב ה'אור החיים' הקדוש שלעתיד לבוא תהיה העבודה בבכורות. דבר זה בא בסתירה לאותו ספרי עצמו שנאמר בו: 'בכהנים הוא אומר וכהנו לי', הוי אומר: הכהונה קיימת לעולם ולעולמי עולמים! ועוד קשה, הרי הספרי אומר שהבכורה קיימת לעד ולעולמי עולמים, וכידוע בזמן שבית המקדש היה קיים העבודה לא הייתה בבכורים, אם כן היאך הבכורה קיימת? כמו כן ידוע שאין שינוי בתורת משה רבנו. נראה שכוונת הספרי לעניין הבכורות, 'כי לי כל בכור', לומר שיש בבכורות מצווה מיוחדת וסגולה מיוחדת שלא תשתנה בשום זמן, בלי קשר לעבודה במקדש,[3] וכך מבואר ביתר ביאור במדרש ויקרא רבה (ויקרא פ' ב): 'הבן יקיר לי: בכל מקום שנא' לי אינו זז לעולם לא בעוה"ז ולא לעולם הבא'. נראה בפשטות בפסוקים בהלכה ובמדרשי חז"ל שעבודת המקדש נעשית על ידי כוהנים גם לעתיד לבוא.[4]
[1]. רש"י, דברים י, ח: 'בעת ההיא הבדיל ה' את שבט הלוי לשאת את ארון ברית ה''. ירושלמי מגילה פ"א הי"א; שמות רבה פ' לא פיס' ח; במדבר רבה פר' ג פיס' י ועוד. וראה עוד שערי היכל זבחים, מערכה רחצ.
[2]. אור החיים, במדבר ג, מה; שם, בראשית מט, כט.
[3]. ולכן אפשר להסביר שזה הטעם למצווה לפדות את הבכורים. וראה שם במדרש שמנו את: הכוהנים, לוויים, ישראל, תרומה, בכורות, סנהדרין, ארץ ישראל, ירושלים, מלכות בית דוד, מקדש, מזבח, קרבנות ושמן המשחה.
[4]. בכתבי האר"י ז"ל שער הגלגולים עמ' קד, וכן עמ' קנג, וכן בספר הגלגולים פרק כג יט, א מובא שהלויים יעבדו במקדש לעתיד לבוא במקום הכוהנים, והכוונה שם ללויים או נשמות משורש קין שהיה בכור, שלעתיד לבוא יחליפו את הכהנים. ונמשכו אחריו אחרונים ההולכים בתורת הסוד. אך גם באר"י ז"ל לא נזכר שהעבודה תהיה דווקא בבכורות שקיימים עתה. וכבר נאמר: הנסתרות - לה' אלהינו.