התשובה
מפורש בתורה[1] שאסור לעשות קטורת לשימוש פרטי. כמו כן אסור לעשות העתק מהמקדש וכליו לשימוש פרטי.[2] איסורים אלה נאמרו רק על העתק מדויק, הכשר לשמש במקדש לפי ההלכה (שו"ע שם). אם כן, מותרת קביעת אבנים בטס זהב בלא תכלת ארגמן ותולעת שני, שאיננה חיקוי מושלם הכשר לחושן. מלבד זאת, מסתבר שבבגדי כהונה אין כל איסור. הגמרא, הרמב"ם והשולחן ערוך פירטו את הדברים שאסור לעשות דוגמתם: צורת המקדש עצמו, השולחן והמנורה, ולא הזכירו את בגדי הכהונה. מכאן למדו בעל 'משך חכמה'[3] ובעל 'ערוך השולחן העתיד'[4] שבגדי כהונה מותר לעשות דוגמתם (פרט לציץ, ראו ב'ערוך השולחן', שם). מסתבר שהטעם לכך הוא שהמקדש וכלי השרת הם משמשיו של הקב"ה, ועל כן אסור לחקותם (ראו בגמ' בראש השנה שם). לעומתם בגדי הכהונה הם דבר הנצרך לעבודה, אבל אינם כלי שרת ממש.[5]
ועוד: הכותונת של הכוהנים וכן המכנסיים הם בגדים שגרתיים, ומן התורה נראה שמבגדי הכוהן ההדיוט, רק המגבעת היא בגד ייחודי 'לכבוד ולתפארת'.[6] אם כן, קשה לאסור לגמרי הכנת בגד הדומה לבגד כהונה; ואם על כלל הבגדים לא ייתכן לאסור - הרי לא הוזכר בהלכה חילוק בין הבגדים המפוארים לבין הבגדים הפשוטים. אמנם יש מהאחרונים שאסרו,[7]. מקור קדום לסברת האוסרים מצוי בפירושו של רבי יוסף בכור שור,[8] המסביר את הטעם לאיסור שעטנז: 'ואין ראוי לזרים שילבשו מעין שלובשים משרתי הקב"ה'. אך זהו טעם לאיסור הלבישה, ואינו איסור להכין בגד כלאיים. גם מצד רוח ההלכה, מסתבר שאם עושים זאת כדי לחזק את תודעת המקדש - הדבר מותר. והרי אפילו הדברים שנאסרו במפורש הותרו בשביל 'להתלמד', כמבואר בגמרא בראש השנה שם.
[1]. שמות ל, לז-לח.
[2]. ראש השנה כד ע"א; שו"ע, יו"ד סי' קמא סעי' ח.
[3]. משך חכמה, שמות לט, א.
[4]. ערוך השלחן העתיד, הל' בית הבחירה פי"ד הט"ז.
[5]. רמב"ן, קידושין נד ע"א; בערוך השולחן שם, טעם אחר לחילוק, ואכמ"ל.
[6]. עי' רשב"ם, שמות כח, מ.
[7]. רבי חיים פאלאג'י, תנופה חיים, דברי הימים, סי' יט, ועי' במה שהעיר על דבריו הרב יעקב סופר שליט"א, תורת יעקב על התורה, סי' רמד. עיין גם בספר לכבוד ולתפארת, עמ' קיא, חילוקי דעות בין פוסקים שונים בימינו.
[8]. בכור שור, שמות ל, לח.
