נוסח חתימת ברכת אשר יצר ושאר ברכות ארוכות בהר הבית ובמקדש

התשובה

שנינו במשנה בברכות (נד ע"א):

כל חותמי ברכות שבמקדש היו אומרים: עד העולם. משקלקלו הצדוקים ואמרו אין עולם אלא אחד, התקינו שיהו אומרים: מן העולם ועד העולם.^[1]

משמע שחז"ל הורו שבכל ברכה שיש לה חתימה ('ברכה ארוכה') יש לחתום בצורה מיוחדת, וכגון: 'ברוך ה' אלהי ישראל מן העולם ועד העולם ברוך אתה ה' גואל ישראל'.^[2] דבר זה למדו חז"ל מהוראת עזרא והפכו אותה להוראה ציבורית, כדי לרומם את הקב"ה על כל ברכה שמברכים: 'ברכוהו אתם ואמרו לפניו... שירום אחר שיברכוך'.[3] מסתימת דברי כמה ראשונים משמע שדין זה נוהג בכל הברכות הארוכות.[4]

אמנם הרמב"ם (הל' תעניות פ"ד הט"ו) כתב זאת בפירוש רק בסדר התפילה בתעניות:

כשהיו מתפללין על הסדר הזה בירושלים היו מתכנסין בהר הבית כנגד שער המזרח ומתפללין כסדר הזה, וכשמגיע שליח צבור לומר מי שענה את אברהם אומר ברוך אתה ה' אלהינו אלהי ישראל מן העולם ועד העולם ברוך אתה ה' גואל ישראל...

ניתן להבין מכאן שזוהי הלכה לשליח ציבור בלבד, אולם אין הכרח להבין כך, ואפשר שהוזכרו הדברים כדוגמה בלבד. הרשב"א (ברכות סג ע"ב) כתב בשם הראב"ד[5] שתוספת זו נוהגת רק בתפילה, אך בשאר ברכות 'לא היו המברכים מאריכין ולא העונין', כלומר לא מוסיפים בברכה 'מן העולם' ולא עונים 'ברוך שם...' אלא 'אמן'. לעומת זאת המאירי[6] כתב בשם הראב"ד[7] שהשינוי לעומת התפילה נאמר רק לגבי עניית 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' ולא לגבי התוספת בברכה 'מן העולם'; וכן כתב הריטב"א.[8] נראה שגם אם גרסו בראב"ד כמובא ברשב"א, הם קיבלו את דבריו רק לעניין עניית 'אמן', אך חתימת הברכה היא ככל הברכות שבמקדש, כפשט המשנה והגמרא.^[9]

לסיכום: ברכת אשר יצר במקדש צריכה להיחתם ככל ברכה ארוכה, בנוסח:

ברוך אתה ה' אלהי ישראל מהעולם ועד העולם ברוך אתה ה' רופא כל בשר ומפליא לעשות.

[1].   וכן הוא בתוספתא ברכות פ"ו הכ"א: 'כל חותם ברכות שהיו במקדש היו עד העולם'.

[2].   רמב"ם, הל' תעניות פ"ד הט"ו. ועי' תענית טז ע"ב; יומא סט ע"ב; רש"י ברכות נד ע"א, לנוסחים שונים.

[3].   אבן עזרא, נחמיה ט, ה.

[4].   רש"י, ברכות נד ע"א; וכן במיוחס לרש"י, תענית טז ע"ב; אגודה, ברכות ט סי' יג; מאירי, ברכות סג ע"א; רע"ב, ברכות פ"ט מ"ה.

[5].   וכן הובא בשמו בספר המכתם.

[6].   מאירי, ברכות סג ע"א.

[7].   המאירי ציין את הראב"ד בשם 'גדולי המפרשים'.

[8].   ריטב"א, ברכות סג ע"ב.

[9].   בספר 'הר הבית' לרב גורן זצ"ל, פרק לא, הכריע למעשה כדברי הרשב"א בשם הראב"ד. אולם יש להקשות, שהראב"ד לומד זאת מברכת התורה של עזרא, ושם נאמר שעזרא בירך את ברכת התורה והיה חותם כשם שחתמו בתפילה: 'ויברך עזרא את ה' האלהים הגדול, ויענו כל העם אמן אמן' (נחמיה ח, ו). הגמ' ביומא סט ע"ב אומרת שהכוונה שעזרא בירך (בהר הבית או בעזרת נשים) 'ברוך ה' אלהי ישראל מן העולם ועד העולם' והעם ענה אמן, וראה רש"י שם שמשם למדו לגבי כל ברכה וברכה. זהו סמך גדול למאירי והריטב"א, שהשוני בשאר הברכות לעומת התפילה הוא רק בעניית 'אמן' ולא בנוסח הברכה. וראה מגדים חדשים לברכות סג ע"א. אולי ניתן ליישב בדוחק שעזרא חתם בצורה מיוחדת, אך לדורות תיקן לברך כרגיל, וצע"ג.