לימודי רפואה לאשת כהן בהיריון

התשובה

יש לדון תחילה אם מותר לאשת כהן מעוברת להיטמא באוהל המת, גם אם אינה עוסקת ברפואה. הש"ך^[1] מביא בשם ה'רוקח' שאשת כהן מעוברת מותרת להיכנס לאוהל המת מדין ספק ספיקא: ספק תלד נקבה שמותרת בטומאת מת, וספק שמא תלד נפל. ה'מגן אברהם'^[2] מקשה עליו מדוע אינו מתיר מדין 'טומאה בלועה' (או טהרה בלועה בגרסה אחרת). ה'אבני מילואים'^[3] דחה את דבריו וכתב שאין להתיר מטעם 'טומאה בלועה' לאור המבואר בגמרא (יבמות עח ע"א. נאמר שם שנכרית שהתגיירה בהיותה מעוברת – בנה אינו צריך טבילה, כי העובר נחשב 'רביתיה' ואין כאן חציצה, ואם האם אינה מהווה חציצה לעובר, היא גם לא מהווה הגנה מפני הטומאה, ואין כאן 'טומאה בלועה'. הגרש"ז אויערבאך^[4] חולק על ה'אבני מילואים' ומציין שדין 'טהרה בלועה – אינה נטמאת' אינו קשור כלל לדיני חציצה.^[5] הוא מוסיף סברה נוספת להתיר לאשת כהן מעוברת להיכנס לאוהל המת (מלבד הספק ספיקא דלעיל), והיא שייתכן שעובר במעי אמו אין לו עדיין קדושת כהונה. ולמסקנה הוא מתיר, אך מסייג דבריו^[6] שאישה ששלמו ימי עיבורה תיזהר לא להיכנס לאוהל המת (שמא תחל שם לידה).

בנד"ד, הרי ידוע שהעובר הוא ממין זכר, ואם כן בטל ספקו של ה'רוקח'. ואומנם יכולה להיות טעות, אך זיהוי באמצעי ההדמיה כיום הוא מדויק מאוד, ונדיר שתהיה טעות. כמו כן גם ספק נפל הוא מיעוט ואינו שכיח בימינו. עם זאת, בשל סברות הפוסקים האחרים שהבאנו, נראה שיש בסיס נרחב להתיר לאשת כהן מעוברת להיכנס לבית חולים, גם אם יש חשש סביר לטומאת מת. לגבי אישה שנמצאת ממש בסוף ההיריון – יש להחמיר, אלא אם כן היא מעוניינת ללדת בבית חולים זה (מסיבה רפואית, או שהיא סומכת על הצוות הרפואי), שאז מותר לה ללדת שם לכתחילה, וכמובא בשם הגר"י נויבירט.^[7] יש להוסיף כי מדובר כאן ברופאה העוסקת בטיפול בחולים, וסביר להניח שמדובר גם בחולים שיש בהם סכנה, וניתן לצרף כאן את ההיתרים המובאים בפוסקים לכהן רופא לעבוד בבית חולים.^[8]

[1].    ש"ך, יו"ד סי' שעא ס"ק א.

[2].    מגן אברהם, או"ח סי' שמג ס"ק ב.

[3].    אבני מילואים, סי' פב ס"ק א.

[4].    מנחת שלמה, ח"ב סוף סי' צו.

[5].    אפשר להוסיף עוד ראיה לדברי הגרשז"א, שהרי דבר המקבל טומאה אינו חוצץ מפני הטומאה, ואם כן כיצד ייתכן לומר דין טהרה בלועה משום חציצה? מוכח שדין טהרה בלועה אינו קשור לדיני חציצה, אלא שדבר הבלוע בגוף אינו מקבל כלל טומאה הבאה מחוץ לגוף.

[6].    בשם הרא"ז מרגליות.

[7].    נשמת אברהם, יו"ד סי' שעא סעי' א.

[8].    עי' נשמת אברהם, יו"ד סי' שע.