תו''מ וכלאיים

התשובה

שלום רב,

1. מבלי להתייחס אם אכן מדובר בשאלה במישר וביחידי
/02709.htm ראה מאמר הרב יהודה הלוי עמיחי: הלכות כלאי זרעים אמונת עתיך חוב' 27 עמ' 37. מכל מקום אפשר להבדיל בין המינים ע"י העמדת גדר בגובה 10 טפחים = 1 מטר, או לחילופין גדר באותו גובה העשויה מחוטים כל 24 ס"מ עפ"י דין לבוד. זאת בהסתייגות אחת שבמקרה האחרון כתב החזון איש (דיני כלאים אות ה) שאם עושה גדר כנ"ל או צורת הפתח יש להרחיק בין מיני תבואה וירק 6 טפחים = 60 ס"מ.
2. מותר לכתחילה להרחיק בין שני מיני ירקות הרחקה כדין של 15 ס"מ (טפח וחצי) אף שלאחר מכן המינים מתערבים זב"ז (רמב"ם הל' כלאים פ"ג הי"ד). זאת מלבד מינים המתפשטים כגון דלעת, דלועים, אבטיחים וכדו' ראה בחוברת אמונת עתיך שם עמ' 41 אות ז.
3. דיני הרחקה בכלאיים הם רק בין שני מינים של זרעים (צמחים חד שנתיים כגון ירק תבואה או קטנית) או בין גפן לזרעים, אך אין דיני הרחקה בין אילנות (ושאר צמחים רב שנתיים) וכן בין אילנות לבין זרעים או גפן. לכן יש לבדוק את הצמחים שהועלו הם חד שנתיים או רב שנתיים: נענע = חד-שנתי. לואיזה, רוזמרין = רב שנתי.
4. נענע חייב בתרומות ומעשרות כי לפעמים משתמשים בהם לסלט וכן אוכלים את העלים לאחר הכנת התה. אך צמחים שאינם נאכלים והם מיועדים רק להכנת תה, לרוב הפוסקים אין צורך להפריש תרומות ומעשרות. אמנם הראשל"צ הגר"מ אליהו סובר שחייב בתרומות ומעשרות. לכן הרוצה להחמיר יפריש בלא ברכה. ראה דיון בנושא זה ס' התורה והארץ חלק ד', כפר דרום, תשנ"ט, עמ' 10-27.
5. כל פעם שקוטפים צריך להפריש תרומות ומעשרות מחדש, ולא כדאי להשתמש בשיטות של הפרשת תרומות ומעשרות מראש, כיוון שהן עלולות להביא לידי תקלה. אין הבחנה של כמות ובכל כמות חייב להפריש. הכמות של כזית הוזכרה רק בהקשר לחיוב מיתה בידי שמים וכן חיוב מכת מרדות ראה רמב"ם הלכ' מאכלות אסורות פ"י הי"ט.
יש בעיה של כמות רק בהקשר לפדיון מעשר שני, שצריך שהמעשר שני ישווה לפרוטה דהיינו 3 אגורות לערך, אך בדרך כלל המעשר שני שווה פרוטה. (אם הוא לא שווה פרוטה צריך פרוטה חמורה לפדיון המעשר שני).

בכל טוב ובברכת התורה והארץ,

יואל פרידמן