התשובה
אמת היא שאין מניעה הלכתית עקרונית שאשה תעלה לתורה, אלא
מפני כבוד הציבור, וי"א שהמדובר בתפילה משפחתית ובכל זאת אסרו
משום כבוד הציבור. אך בבהכנ"ס רגיל לא שמענו ולא ראינו שאשה
תעלה לתורה. יש עוד הלכות הקשורות לכבוד הציבור. האם כל ציבור
רשאי למחול על כבודו? או שהכוונה היא לכלל ישראל? כלומר סדרי
בית הכנסת עלולים להיפגע אם אשה תעלה לתורה. מה גם שלא כל
אשה בימינו לבושה בצניעות כהלכה. ובודאי שאת הברכות תאמר בלי
נגינה משום קול באשה. ובכלל כל העלאת הנושא בימינו נראית לי
כנובעת מפמיניזם לא אמיתי. דהיינו שכל דבר שגבר עושה גם אשה
יכולה לעשות. אמנם שנשתנו הטבעים ונשים בימינו שונות מהנשים
בדורות הקודמים בהשכלתן, מקצוען, ומעמדן, והפוסקים התחשבו בכך
(כגון החפץ חיים בליקוטי הלכות לסוטה כ' ב') אך עם זאת יש לנווט
את רצונה הכנה של האשה לחוויות רוחניות לתחומים מיוחדים לה ולא
דווקא בחיקוי הגברים ובשיבוש סדרי התפילה. בת מצווה למשל יכולה
לבטא את עצמה במעשי חסד, בהפרשת חלה, תרו"מ, בתרומה
לקהילה, ולאו דוקא בעליה לתורה בבית הכנסת. יש לעודד את הנשים
ליצירתיות מקורית יותר בנושא זה במקום לחקות את הרפורמים שחיקו
את הנוצרים והתוצאות היו הרסניות ביותר...