התשובה
שלום לך מאיה, וברכת ד' עליכם.
אמירת כן בקבלת מצוה מסוימת הרי היא כנדר, וכמבואר בשו"ע ריג סעי' ב"האומר אשנה פרק זה הוי כאילו נדר לתת צדקה, או לעשות שאר מצוות ונדרו קיים". גם קבלת הדבר באמירת כן שמשמעותה שמירת המצוות (סי' רט סעי' א). כמו כן מדבריך עולה שהדבר היה במעמד אדמור"ר שעשה לך טובה מסוימת (כגון, ברכה, סיוע, וכו) וא"כ הרי זה כנודר על דעת חברו שצריך להודיע לחברו (עי' סי' רכח סעי' כ).
על כן עצתי שתגשי לאותו אדמו"ר שהבטחת לו את הדברים, ותספרי את הדברים, והוא בחכמתו ימצא את הדרך להסדיר את הדברים, ותתחזקי בשמירת שבת בשמחה אמיתית, מתוך עונג וכבוד.
בברכה נאמנה
יהודה הלוי עמיחי