בשיעורו בכנס "אל-עמי בצפון" הרב קבע כי ההלכה אינה
משתנה. המציאות משתנה וההלכה מתאימה עצמה למציאות חדשה.
שאלתי: האם אין להלכה עמדה עקרונית כלפי המציאות ? האם
אין חובתה של ההלכה לעצב את המציאות? האם המציאות ניטרלית,
וההלכה מתיחסת אליה ללא שיפוט ערכי?
דוגמאות: - הרב התיחס לשינוי במקומה של האישה על-פי הלכה;
האם לשינוי יש תוכן ערכי? האם קביעת חכמים כי בזמנים שלפנינו
, קבלת האבות היתה חזקה מאוד..." , דהיינו שהיתה חברה
פריארכלית, הינה קביעה היסטורית נייטרלית, או קביעה ערכית כי
ראוי ורצוי כך?
-"והשתא בדורותינו דחוצפה ישגה יש לחוש גם בקטן ואין להכלימו
אפילו בדברים שמא יבעט"- האם זו מציאות רצויה, או שמא עלינו
לשאוף למציאות ללא חוצפה שבה ניתנת רשות להורה ולמחנך לנקוט
בשיטות חינוך "קשות" יותר ??
אין ספק שההלכה צריכה לכון את המציאות ולשם כך יש לבדוק היטב
כל תופעה חדשה אם היא רצויה או לא ולהתיחס אליה בהתאם. אם
אינה רצויה יש להאבק בה או לצמצמה.ואם היא רצויה יש
לעודדה.לדוגמא, משטר חברתי מדכא, שולל חופש או מעמיק פערים
הוא לא רצוי. לעומתו משטר חופשי ושוויוני הוא צודק יותר ומוסרי יותר
ויש להעדיפו
ניצן, ת.ד 18, ד.נ הנגב, 8536900
טל 08-6847325
דוא"ל Machon@toraland.org.il
