התשובה
בימינו אין לומדים תורה מתוך ספר תורה כמבואר ברא"ש בענייני כתיבת ס"ת. וכל השימוש בס"ת הוא לקריאה בו בציבור וע"כ ודאי עדיפה כמצות צדקה וכעילוי נשמה לנפטר וכו' שהממון ינתן לת"ח לשם לימוד תורה לעי"נ. כ"נ בשו"ע (יו"ד סי' רמט סט"ז): "...ומצות צדקה לנערים ללמוד תורה או לחולים עניים, עדיף ממצות בית הכנסת". ומצות צדקה בכתיבת ס"ת אינה עולה על הקמת בית כנסת. והגר"א מביא את המקור לכך מהירושלמי (סוף פאה וסוף פ"ה משקלים): "רבי חמא בר חנינה ורבי הושעיה הוון מטיילין באילין כנישתא דלוד אמר רבי חמא בר חנינה לרבי הושעיה כמה ממון שיקעו אבותיי כאן אמר ליה כמה נפשות שיקעו אבותיך כאן לא הווה אית בני נש דילעון באוריתא. רבי אבון עבד אילין תרעייה דסדרא רבא אתא רבי מאנא לגביה אמר ליה חמי מה עבדית אמר ליה וישכח ישראל את עושהו ויבן היכלות לא הוה בני נש דילעון באוריתא". ויש לשים לב באיזו חריפות דברו חכמים כנגד אלה שנתנו כספם לבנין בית כנסת במקום לתלמוד תורה. (וניתן להביא ראיה נוספת מכך שאחד הדברים היחידים שמוכרים עבורו ס"ת הוא כדי ללמוד תורה, ואמנם הלכה זו היא לגבי אדם עצמו וכש"כ לגבי רבים בכספי צדקה). נשאר ענין ההנצחה וזה ניתן שיעשה ע"י שלט על ארון הספרים וכד' תוך הידברות עם מנהלי הישיבה או הכולל.
