הנץ החמה

השאלה: בעניין עלות השחר.. המג"א בסי´ פט´ סק"ב הקשה על הרמב"ם דבפיהמ"ש ברכות פ"א הל´ א כתב שעלות השחר הוא כשעה וחומש לפני עלות השחר , ובפסחים דף צ"ד אמרינן דמעלות השחר עד הנץ החמה חמשה מילין , ובפיהמ"ש פסחים פ"ג הל´ ב כת"ר דשעור מיל הוא שני חומשי שעה מן השעות השוות , נמצא דמעלות השחר עד הנץ הוי שתי שעות , ועיין בן ידיד ובית דוד שנדחקו לתרץ באופנם שונים.
ולדעתי שני השעורים אמת והדבר תלוי בתקופות השנה . בימי ניסן שהאדמה לחה אחר הגשמים הרי החום המתחיל מעלה אדים לגובה רב והם מהווים ראי לקליטת אור השמש ממרחק , רק באותם ימים השעור חמשה מילין שהוא כשתי שעות . ובתקופת תשרי שהאדמה יבשה אין האדים עולים לגובה רב ואז מצטמצם הזמן שבין עלות השחר להנץ החמה לכשעה וחומש , וכהסבר רבינו בפיהמ"ש בפ"א ברכות ולק"מ. עד כאן הדברים "מספר אהבה"

אשמח להבין זאת .. עניין המילין כמה הוא מיל
ואיך זה מתאזן עם הזמן..

ןעוד למה בזמן חורף ישראלי.. שאין החורף מממש את עצמו ורוב הזמן קיץ למה הנץ החמה לא מקדים כמו בקיץ?

ומה עניין האדים להנץ?

התשובה

הרב יהודה הלוי עמיחי | 2/3/2013 3:09:50 PM
בס"ד

שלום וברכת ד´

הנושא הנידון הוא ארוך ומורכב מאד, נראה שהסתירה לכאורה ברמב"ם היא בשאלה מהו הילוך מיל, האם 24 דקות או 18 דקות (השאלה כמה אדם הולך ביום ומהו היום).
עיין בספר זמני הלכה למעשה, ושם תוכל להשכיל בחלק משאלותך.

בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
כפר דרום אשקלון
toraland whatsapp