הלכות נטילת ידיים

התשובה

א. כתב בשו"ע (או"ח סי' ד סעי' יח):
"אלו דברים צריכין נטילה במים: הקם מהמטה; והיוצא מבה"כ (=מבית
הכסא) ומבית המרחץ; והנוטל צפרניו; והחולץ מנעליו; והנוגע
ברגליו; והחופף ראשו. וי"א אף ההולך בין המתים; ומי שנגע במת;
ומי שמפליא כליו; והמשמש מטתו; והנוגע בכנה; והנוגע בגופו בידו"...

וכתב במשנ"ב (ס"ק לח) שכולם משום רוח רעה ולכן צריכים נטילה
עד הפרק. והוסיף בס"ק לט: "וא"צ ג' פעמים כ"א בקם מן המטה
ויש מחמירין בהולך בין המתים ומשמש מיטתו דבעינן ג"כ ג"פ. ובספר
היכל הקודש מחמיר ביוצא מבהכ"ס ג"פ ובמ"א סימן ז' סתר דבריו".
ולפי"ז שלא הוזכרה נט"י בכלי אלא בנטילת ידים שחרית משמע שאי"צ
להקפיד בכך ובלבד שלא ישכשך את ידיו. וניקוי ידים מלכלוך יכול
להיות בנייר או בבגד ולא במים ואי"צ מספר פעמים וכו'.

ב. מותר ליטול ידיו במקום שיש בו שרותים, אולם עדיף במקום שמחוץ
לשרותים.