התשובה
רוב בתי הכנסת בימינו נחשבים לביכ"נ של כפרים ששבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר יכולים להוציאו לחולין. ואז ניתן להשתמש במעות למה שרוצים ואי"צ לקנות בו רק דברים המעולים בקדושתם (עי' סי' קנג ס"ב). ובימינו ועד ביהכ"נ בידיעת כל המתפללים וכגון שמודיעים על כך לפני כן בלוח המודעות של ביהכ"נ יש לו סמכות לכך.
אולם לגבי החלקים עצמם אשר אותם רוצים להחליף צריך לבדוק למה הם שמשו עד עתה. אם קדושתם כקדושת בית הכנסת הם נחשבים כתשמישי מצוה שמעיקר הדין נזרקין, אולם אסור לנהוג בהם מנהג בזיון. אבל אם הם שמשו לשולחן הקריאה בתורה או לארון הקודש וכד' (עי' סי' קנד ס"ג) אף שאת דמיהם מותר להוציא לחולין, הרי את החפצים עצמם עצמם אסור להוציא לחולין וצריך לגונזם.
