התשובה
יש להניח שגם הרמב"ם נהג לאחל מזל טוב בשמחות למרות שסבר
שאין משמעות למזלות ולכוכבים אלא זהו סגנון הדיבור המקובל וכמו
שדיברה תורה בלשון בני אדם ק"ו שבני אדם מדברים בלשונם. גם
בימינו יאחל פרופסור לאסרופיקה שאינו מאמין במזלות מזל טוב לרעהו
המטמטיקאי שאף הוא אינו מאמין בכך. כמו שיואמ רהמש שוקעת למור
שהוא סבור שכדור הארץ מסתובב וקרני השמ אינם מגיעים עוד אלינו.
המקור לכך לא מצאתי בינתיים. בכל אופן משמעותה הוא ברכת
סייעתא דשמיא למתברך. וכיון שכל ישראל נהגו בכך ראוי להמשיך בכך.
