התשובה
יש להפריד בין הרצח המתועב עצמו שהוא חמור ביותר לבין ניצול הרצח למטרות אחרות כגון הכפשת ציבור שלם ושלילת דרכו.
את הרצח יש לגנות הן בגלל עצם הרצח והן משום שיש כאן חוסר בגרות של הרוצח שלא ניתן לכאורה לנהל מדינה דמוקרטית ללא שפיכות דמים, ואת זה ראוי לזכור ולחנך את הציבור שלא להגיע לאלימות בכלל, לא מילולית ולא כוחנית וק"ו בן בנו של ק"ו להימנע מכל דבר העלול להביא לשפיכות דמים.
מבחינת זכרון האיש יש לזכור את פעלו החיובי למען הקמת מדינת ישראל.
אך באשר ל"מורשת" מותר להזכיר שדעותיו ומעשיו הפוליטיים היו שנויים במחלוקת.
את מה שהשמאל עושה מסביב לרצח רבין יש לדחות בשאט נפש.
רוב הציבור הציוני דתי מתנגד מאד לרצח רבין ותופעות חברתיות דומות, ועם זאת הוא נגד תהליך אוסלו עם כל גרורותיו. ואין להתייחס לכל מי שמתנגד לתהליך אוסלו כמסייע לרצח ורוצח פוטנציאלי. לשמאל הישראלי נוח לקשור בין הדברים, כדי לנצל את הרצח להון פוליטי.
