התשובה
איני יודע על מחלוקות יסודיות. וידוע בשם הגר"א שכעומק הסוד מכוון
לעומק הפשט. וחומרות אדם יכול ליטול על עצמו בתור נדר וכד',
וממילא אם האר"י החמיר והזהיר ואדם קיבל על עצמו רשאי.
מדוע הכלל "בל תוסיף" ו"אין נביא רשאי לחדש דבר מעתה"
לא חל על תורת האר"י?
הרי אין לנו אלא מה שניתן למשה בסיני. משה קיבל בהר סיני את
כל התורה שבכתב ובע"פ.
והתורה נמסרה בריש גלי מבית דין שבכל דור לבית דין שאחריו.
ככה עד ימות רב אשי ורבינא.
ובתלמוד כלולה כל התורה שבע"פ שכוללת הלכה למשה
מסיני,פירושים מקובלים,דרשות שנדרשו בי"ג מידות שנתנו בסיני
וכן גזרות ותקנות שנתחדשו ע"י בית דין שבכל דור והתקבלו בכלל
ישראל. ואין שום חכם רשאי לסתור קוצו של יוד ממה שנכתב
בתלמוד, בין להקל ובין להחמיר. והוא כולל את כל התורה
שבע"פ.
וגם נביא ברוח קדשו לא רשאי לחדש דברים אלא רק בהוראת שעה.
ולכן כיצד יכל האר"י הקדוש לחדש ברוח קדשו או בחכמתו דברים
שלא כתובים בתלמוד או דברים שלא היו ידועים לחכמים שלפניו?
אינני מדבר רק על מקרים שבהם נאמר בפירוש שהאר"י חולק על
התלמוד (כמו לגבי הגיל שבו חייבים לקום לפני זקן, שלפי התלמוד
זה 70 ולפי האר"י 60)
אלא בכלל כיצד ניתן לחדש דברים והשקפות מעבר למה שניתן
למשה בסיני וסוכם בתלמוד ועבר איש מפי איש עד למשה רבינו?
ודומני שכתוב בתניא שמה שהשיגו האר"י ורשב"י אפילו משה רבינו
לא השיג!
האם אין בכך שבירת שלשלת התורה שבע"פ?
איני יודע על מחלוקות יסודיות. וידוע בשם הגר"א שכעומק הסוד מכוון
לעומק הפשט. וחומרות אדם יכול ליטול על עצמו בתור נדר וכד',
וממילא אם האר"י החמיר והזהיר ואדם קיבל על עצמו רשאי.
ניצן, ת.ד 18, ד.נ הנגב, 8536900
טל 08-6847325
דוא"ל Machon@toraland.org.il
