התשובה
עצם ההתעסקות בחישובי קץ מסיחה את הדעת מהעיקר: לעשות את
המוטל עלינו כדי לקדם באמת את תהליך הגאולה. תהליך זה הוא
ארוך ומורכב משלבים רבים. קיבוץ גלויות הוא לא גאולה? שיבת
השלטון העצמי של עם ישראל על א"י הוא לא גאולה? מלך מבית
דוד אינו גאולה? שלום עם אומות העולם? בנין ביהמ"ק? וכו' וכו'.
מדרגות רבות לגאולה. הננו נמצאים בתוכה ומצפים להשלמתה, אבל אי
אפשר להתכחש לכל הנסים והפלאות המתרחשים נגד עינינו, ועל כך
צריך להודות ולשבח לרבש"ע. חישוב הקצים שייך למעברים בין מדרגה
למדרגה, והוא נסתר מעינינו. אף במצרים רק בדיעבד התברר מתי
הקץ, וע"כ אין טעם לחקור ולהכניס את התהליך למסגרות המדידה
שלנו. התהליך מתקדם בהרבה מאד מישורים, נראים ושאינם נראים
לנו ואיננו מבינים אותם, אלא מנסים לסייע במובן לנו ועפ"י המצווה
עלינו בתורה. ו"באחרית הימים תתבוננו בה" (ירמיהו ל, כד).
אמירת חז"ל: "תיפח...". מכוונת כנגד הקוצבים זמן ובכך מייאשים
את העם כאשר הדברים לא מסתדרים כפי קביעתם. ולגבי ה-600
שנים לא מוכר לי מספר זה.