התשובה
נחלקו השו"ע והרמ"א (יו"ד סי' קיג סעיף ז), מתי מאכל יוצא מגדר 'בישולי גויים'. לדעת השו"ע, אין מספיקה הדלקת האש על ידי יהודי, אלא צריך שיהודי יניח את התבשיל על האש או יבחוש את התבשיל עם הכף ('יגיס'), לפני שהמאכל הגיע לשליש בישולו. לדעת הרמ"א, מספיקה הדלקת האש על ידי יהודי כדי שהמאכל לא ייחשב 'בישול גויים'.
למעשה, במקומות שהמשגיח מגיע בשעות הבוקר ואינו נמצא בכל משך זמן הבישולים, לספרדים, הפוסקים כשו"ע, אין להקל ואסור לאכול במסעדה זו. אולם אשכנזים יכולים לכתחילה לאכול שם, אם ברור שיהודי הדליק את האש (ואין הדבר קורה בוודאות בכל מקום), ואם ברור שהגוי יודע שגם אם האש כבתה אסור לו להדליקה, אלא רק יהודי מדליק את האש. יש לציין שיש תנורים שעם פתיחת הדלת שלהם מופסקת פעולת התנור, והיא מתחדשת רק עם סגירת הדלת. במקומות אלו, יש להקפיד שרק יהודי יסגור את הדלת (כל זמן שאין המאכל מבושל שליש בישול), אלא אם כן בתנור מותקנת מערכת המשאירה תמיד להבה קטנה, הממשיכה את ההדלקה הראשונה.
