התשובה
א. חובת הבדיקה כשהנגיעות בירקות היא מועטה מדרבנן[1], אולם בדבר שרובו נגוע חיוב הבדיקה מדאורייתא. בירקות ברוקולי וכרובית הנגיעות היא גבוהה ביותר, בוודאי יותר ממיעוט המצוי, וכמעט בכל בכל ראש של כרובית או ברוקולי ישנה נגיעות, לכן חובת הבדיקה היא מדאורייתא.
ב. אפילו ירק ששכיחות הנגיעות בו היא רק של מיעוט מצוי, ישנה חובה לבדוק את כל התוצרת, ואין להסתמך על בדיקה מדגמית, כפי שנפסק בשו"ע (סי' פד סעי' ח) "ולא מהני בהם אם בדק הרוב אלא צריך לבדוק כולם". וכבר האריך ב"דרכי תשובה" (ס"ק קיט) לדון בשאלת הרוב והמדגם, ולא מצא מקום להקל, אלא בבדיקת הכל1.
ג. יש מקום לטעון שכאן הבדיקה היא, האם השטיפה הייתה טובה או לא, ואין לדמות זאת לדין של בדיקת הפירות עצמם שבהם לא מועילה בדיקה מדגמית. אלא שבבדיקות שנערכו במעבדות שונות נתגלו כמויות חרקים גדולות לאחר השטיפות וההקפאות, הוכח הדבר שאין השטיפות הללו לבדן יעילות להסרת כל החרקים, ואין להסתמך עליהן על מנת להכשיר את הירקות הקפואים[2].
ד. ההקפאה איננה מפוררת את החרקים, אלא אדרבא משמרת אותן במצבן הנורמלי.
סיכום
אין לתת כשרות לירקות (כרובית וברוקלי) שגודלו בשטח פתוח, נשטפו והוקפאו ללא פעולות נוספות. כמובן שמפעל שיש לו מערכות שטיפה יעילות, ולאחר בדיקות חוזרות ונישנות, ובעונות שונות של השנה, מוכח שהירקות נקיים מחרקים - יש להכשיר את הירקות.
חרקים בירקות קפואים/מעבדת מכון התורה והארץ
(גליון אמונת עיתך 30)
נבדקו במעבדה 4 שקיות ברוקולי משתי חברות (להלן חברה א', חברה ב') שונות וכן שתי שקיות כרובית מחברה א', להלן תוצאות הבדיקות:
|
חברה |
סוג הירק |
משקל |
ת. אחרון לשיווק |
מימצאים |
|
חברה א' |
ברוקולי |
800 גר' |
30/4/2001 |
א. תיפרחת עם 3 כנימות מתות. ב. תיפרחת עם כנימה מתה ג. תיפרחת עם עשרות כנימות מתות. |
|
חברה א' |
ברוקולי |
800 גר' |
30/4/2001 |
א. תיפרחת עם 4 כנימות מתות. ב. תיפרחת עם 3 כנימות מתות. ג. תיפרחת עם טריפס מת. ד. תיפרחת עם עשרות כנימות מתות. |
|
חברה ב' |
ברוקולי |
500 גר' |
3/2000 |
נקי. |
|
חברה ב' |
ברוקולי |
500 גר' |
3/2000 |
נקי |
|
חברה |
סוג הירק |
משקל |
ת. אחרון לשיווק |
מימצאים |
|
חברה א' |
כרובית |
900 גר' |
30/12/2001 |
נקי. |
|
חברה א' |
כרובית |
900 גר' |
30/12/2001 |
נקי. |
נתונים נוספים בהקשר לירקות מוקפאים, ראה בחוברות אמונת עתיך (2 עמ' 33), (15 עמ' 38).
