שלום הרב,
אני מבקש לשאול שאלה שמטרידה אותי.
ידועים דברי הגמ’ (חולין קח.) והשו"ע (יו"ד צב, א) על כזית בשר שנפל לקדרה של חלב, שאם הוציא את הבשר בעוד שהקדרה רותחת ניתן לשער בטעם ואם הוציא רק אחרי שנחה לא ניתן לשער בטעם (ולמ"ד מין במינו אינו בטל, אינו בטל כלל) משום שפלט חלב של איסור.
להלכה מבואר ברמ"א שאין לכך נ"מ בימינו משום שבכ"מ משערים בשישים ולא בטעימה, ומין במינו בטל.
רציתי לשאול, ממה נפשך: אם מסתכלים על הקדרה כולה ומגדירים שאין כאן בשר-בחלב שאוסר (כי אין זו דרך בישול), הרי שלא יחול איסור בכל מקרה (גם למ"ד מין במינו אינו בטל). ואם רואים את החלב שנבלע בבשר כחלב שנאסר, הרי שגם בימינו צריך להתחשב בחלב האסור שנפלט מן הבשר כאשר משערים את האיסור. למשל- ניתן לשער אולי שבכזית בשר נבלע כזית חלב, וממילא לדרוש 120 זיתים של חלב כשר בקדרה כדי שיהיה ביטול בשישים.
אם ניקח זאת צעד אחד קדימה, הרי שכל דין ביטול בבשר בחלב אינו אפשרי (כאשר הקדרה לא רותחת), שהרי כל הזמן נכנס חלב לתוך הבשר ונאסר בתוכו ואחר כך יוצא החוצה, כך שתוך כמה זמן מסתבר שכל החלב שבקדרה כבר נכנס פעם לתוך חתיכת הבשר ונאסר בתוכה.
תודה רבה,
בס"ד
שלום וברכת ד'
מכיוון שיש פי שישים חלב מהבשר, א"כ אין כאן דבר שעומד בפני עצמו שאותו אפשר להגדיר כחתיכה נעשית נבלה אלא הבשר בטל בששים של החלב, שהכל תערובת אחת, ולכן אין מושג של כניסה ויציאה, אלא הבשר כבר איננו מוגדר כבשר איסור אלא התבטל. בכך מיושבות שתי השאלות.
בברכת התורה והארץ
הרב יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
כפר דרום אשקלון
ניצן ת.ד 8 מיקוד 7928700
טל 08-6847325
דוא"ל Machon@toraland.org.il
