התשובה
תחילה יש להזכיר שבהלכה יש הבחנה בין חרקים מתפתחים בעת הגידול או לאחריו. חרקים המתפתחים בעת הגידול (במחובר לקרקע) נאסרים אף כשלא יצאו מהפרי, והם נחשבים כ"שרץ הארץ" בשל היווצרם במחובר לארץ. משום כך פירות שבד"כ החרקים מתפתחים בהם בעת הגידול, חייבים בבדיקה בפנים בכל מקרה[1]. לעומת זאת חרקים המתפתחים רק לאחר הקטיף (בתלוש) אינם מוגדרים כ"שרץ הארץ" כל זמן שהם בתוך הפרי. לכן, פירות שהנגיעות מצויה בהם רק בשלבי האיחסון אינם חייבים בדיקה בתוך הפרי[2].
לפי המידע שבידינו, האורז נגוע בעיקר בחידקונית האורז. החידקונית מתפתחת בד"כ לאחר הקציר. היא מנקבת חור קטן בגרגר האורז, מחדירה את החדק שלה דרכו, מטילה את הביצה בתוך הגרעין ומכסה את החור בחומר ג'לטיני המתקשה לאחר מכן. לאחר כחודש בוקעת החידקונית הבוגרת מהגרגר והיא חיה בין הגרגרים[3]. וכאמור, מבחינת ההלכה אין החידקונית נאסרת כשהיא בתוך הגרגר אלא לאחר יציאתה ממנו.
חשוב לציין שהאורז עובר חיטוי בחומר מסויים מספר פעמים במשך האיחסון, דבר המפחית במדה ניכרת את שכיחות החרקים בין גרגרי האורז, אך עדיין הבעיה אינה נפתרת לגמרי מכמה סיבות:
א. ישנם חרקים שמתו כתוצאה מהטיפול ונשארו בין הגרגרים.
ב. תיתכן מציאות של חידקוניות שבקעו מביציהן בתוך האורז לאחר החיטוי, ואח"כ יצאו החוצה.
ג. יש נפילה של גלמים מתוך גרגרי אורז שבורים.
מסקנה:
יש צורך לבדוק אורז, אך הבדיקה צריכה להיעשות בעיקר בין הגרגרים[4] ולא בתוכם. כשרואים גרגרים נקובים צריך להסירם[5], אך אין צורך לחפש אחריהם[6].
[1] חולין (סז ע"א), שו"ע (יו"ד סי' פד סעי' ו).
[2] חולין (סז ע"ב), שו"ע (סי' פד סעי' ד).
[3] "חרקים מזיקי מחסן" (מהדורה נסיונית) - ש' נברו, ע' דונהאי ור'. דיאס, בהוצאת משרד הבריאות ומשרד החקלאות - תמוז תשנ"א.
[4] ראה "מן המותר בפיך" (עמ' 5), עפ"י פסקי מרן הראשל"צ מרן הרה"ג מרדכי אליהו שליט"א.
[5] מחשש לחרקים שיצאו ונאסרו וחזרו לאחר מכן דרך החור: רמ"א (סי' פד סעי' ד), וכן פסקו: ט"ז ס"ק ח), ש"ך (ס"ק יג), פר"ח (ס"ק טו), בן איש חי (פרשת נשא אות ו).
[6] כיון שתופעה זו אינה מצויה.
