גידול עצמי של ירקות ללא חרקים (או מיעוט שאינו מצוי)

השאלה:

שלום רב.


שאלה מסוג זה נשאלה אך רציתי להרחיב ולהוסיף פרטים, מקווה אני שאיני מעמיס.

בקרוב נצא אשתי ואני לכשנה בחו"ל בע"ה. אחד הדברים שיחסרו לנו שם, מצד הטעם וכן מצד הבריאות, הם "ירוקים" למיניהם.
ראיתי שנשאלה שאלה על גידול עצמי של ירוקים ללא חרקים שזכתה ללאו די גורף. ברצוני להעלות מספר נקודות המטרידות אותי ואת הקרובים אלי:
1. ראשית שאלת "גופא" - נראה שלא כל הציבור מקפיד על ירוקים מסיבות שונות. מדובר על ציבור "לא ישיבתי" אך עדיין רציני. חלק חושבים ש"הכל כסף", חלק (כמוני) תוהים כיצד לא יצא להם לראות ולו פעם אחת(!) חרק בירקות שאמורים להיות נגועים במאות חרקים. חלקם שואלים מה עשו אבותינו, וכנראה שלא ניתן לענות שבדקו עלה עלה אל מול שולחן אור, או אולי כן?
2. רב הקהילה בה נשהה הנחה את הקהילה שלא לקנות ירקות "בודק" (אגב, איני חושב שתהיה שם חסה "בודק" לדוגמה) אלא לבצע מיני שטיפות של ירקות רגילים. לא מדובר בבדיקה עלה עלה מול האור, מדובר בכמויות מסחריות. מדובר ברב רציני שהוא במקור מישוב דתי בארץ ואיני חושד בו שהוא "חפיפניק". איך ישנו פער גדול כ"כ? אולי בארץ מחמירים מאד בגלל הזמינות של ירקות ללא חרקים?
3. השאלה המרכזית - בהינתן שכל האמור לעיל לא רלוונטי, האם ישנה דרך לגדל לבד, בתוך הבית (ישנן רשתות לחלונות וכו) ירוקים למיניהם ולאוכלם? בביתנו היום ישנו חרק באויר לעיתים רחוקות ביותר, חשבתי שבהינתן שגם שם זה יהיה המצב, הסיכוי להדבקה נמוך, האין זה כך? אשמח לכל תשובה או עצה גם אם נדרש מאמץ. (עם זאת, בדיקה עלה עלה מול האור במומחיות אינה משהו שאני יכול להרשות לעצמי במסגרת הזמן שיהיה לי שם).

בתודה מראש.

התשובה

הרב יהודה הלוי עמיחי | חשוון תשע"ו

בס"ד

שלום וברכת ד'

1. מהי הגדרת רוב הציבור, האם הכוונה לרוב עם ישראל שגם נוסע בשבת או שלא שומר טהרת משפחה, שאלת הרוב והמיעוט איננה רלוונטית כאשר אנו דנים על דבר ד' זו הלכה, ויש לבחון רק מצד האמת. לשאלתך מדוע אינך רואה חרקים, אין לי אלא לומר לך שכנראה לא גדלת באזורים חקלאיים שיודעים איך נראים חרקים, אבל מי שיש לו סבלנות יראה ורואה בכמויות בייחוד בירוקים, אמנם אתה כותב שאין לך זמן אבל אם היה לך זמן היית בודק במתינות ורואה אותם, פעמים מתהלכים, ופעמים לא מתהלכים כיוון שהם מתים ואינך יודע לזהותם.
לגבי שאלתך על העבר, כאן צריך לדעת שכבר שלמה המלך החכם אמר שאין לשאול על ימים שעברו מכיוון שאין אנו יודעים את המציאות בדיוק. למשל ברור לנו שבסוריא, ארם צובא, עירק לא אכלו עלי גפן בגלל חרקים (ד"א היום המצב יותר טוב - ישנם מקרים הפוכים), אנשי אירופה לא אכלו חסה בפסח בגלל חרקים, ובמקום זה אכלו שורש (חריין בלע"ז) שהוא פחות מהודר הלכתית. כמו כן אנו יודעים על רבים שלא אכלו ירק רק מבושל (ר' יהונתן אייבישיץ ועוד). מכאן שגם באירופה ובארצות המזרח התיכון לא אכלו ירקות מחשש לחרקים. ואלו שאכלו ירוקים (בבית הורי ז"ל) בדקו עלה עלה מול השמש שעות רבות (פעם לאנשים היה זמן...). ב"ה בארץ יש גידולים מפוקחים (אני מתכוון לאלו שללא שאריות חומרי הדברה) שהם בריאים ונקיים והציבור קונה ואוכל.
2. אינני יודע על איזה קהילה, ואינני יודע מי הרב, כך שאינני יכול להגיב. אמנם אני יודע שיש מקומות בארצות הברית שאין חרקים בחורף הקשה (חודשים 10-12) אבל אלו דברים משתנים, ורק מי שמכיר את הסוגיא וצורת החרקים יכול להתעסק עם דברים אלו. אבל אין זו חומרא ארץ ישראלית, ואם המקום שם הוא נגוע בחרקים והרב התיר לאכלם יש לפנות אליו. אבל אני יודע שיש גדול ירקות ללא חרקים באזורים שלמים בארצות הברית.
3. על מציאות החרקים וידיעת הציבור את ההלכות אינני יכול לדון, אבל ידוע שיש בכל בית חרקים ואפילו החממות המיועדות לכך יש בהן נגיעות חרקים, על כן לא נראה לי שאני יכול להקל אולי אם לא תאכלו ירקות חיים אלא מבושלים לאחר בדיקות טובות ושטיפות טובות אפשר למצוא נקודה להקל, אבל קשה לדון על כך מכאן.
עצתי היא להשתדל לקנות ירקות מפוקחים או בודק, כדאי להשתדל ולהתאמץ במצווה זו, לשמור על טהרת המחנה ויראת שמים.

 

בהצלחה בנסיעה
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
כפר דרום שבי דרום

toraland whatsapp