התשובה
הנתבע בערכאות יכול לדון ללא קבלת היתר מבית דין, כפי שכתב שו"ת 'כנסת יחזקאל':[1] 'אמנם לבטל אשר עשה השני שלא כדין בערכאות, פשיטא שאין צריך ליטול רשות בית דין כלל'. נראה שהסיבה היא שאיסור פנייה לערכאות נובע מציווי התורה: 'אלה המשפטים אשר תשים לפניהם, לפניהם ולא לפני גויים',[2] והציווי מוטל על התובע, שהוא זה ששם את הדין לפני השופט ולא הנתבע. זאת ועוד, הנתבע הלוא אנוס לבוא ולהתדיין בפני הערכאות, ואין משמעות להיתר להיות אנוס.[3] אם הערכאות יזכו אותך בכסף כגון הוצאות משפט, אתה יכול לקבל כסף זה.[4]
[1]. כנסת יחזקאל, סי' צז, הובא על ידי מטה שמעון, חו"מ סי' כו; הגהות הטור אות ד, הלכה פסוקה סי' כו הערה 63.
[2]. גיטין פח ע"ב.
[3]. אומנם ראו כסף הקודשים, סי' כו, ממנו משמע שלכתחילה הנתבע צריך לקבל היתר, וצ"ע.
[4]. שו"ת משנה הלכות, ח"ב סי' שצא.