התשובה
ראשית עליך לברר היטב שעל פי דין אכן ישנו חוב בלי ספק. זהו תנאי שאף האדם עצמו נדרש לו כאשר הוא עושה דין לעצמו.[1] היות ומדובר על פגיעה באמון המפקיד וזהו מעשה בעייתי, עליך לוודא גם שהעובד מיצה את כל האפשרויות לגביית החוב, כולל פנייה לבית דין. אם אין שום מוצא - מותר לך לעשות זאת, אך עליך לדאוג לאסמכתא על העברת הכספים. דבר זה נדרש כדי שהעובד לא יגבה פעמיים את חובו וכן כדי להוכיח שזו לא מעילה, כדרישת החוק.
נוסף על כך עליך לדעת שספר 'הזוהר' החמיר מאוד בנוגע לשומר הפוגע באמון המפקיד, אף שהסיבה מוצדקת. וכך נכתב בשו"ת רדב"ז (ח"ג סי' תפה):
ולענין אם היה יכול יעקב לעכב ממון ראובן בשביל לאה אחותו. דע כי לא טוב עשה בתוך עמיו דאין אדם חוטא ולא לו וזה הפסיד דינו וזכותו של ראובן לפי דעתו ולא לו ולא נקרא איש אמונים. דאע"ג דקיי"ל דמי שיודע שחייב לו חבירו מנה ואין יכול להוציאו מידו ובא ממון חבירו לידו שיכול לעכב אותו. הני מילי במלוה אבל פקדון אין ראוי לעכבו ואם עכבו לא נקרא איש אמונים. וזה לא ראיתי אותו בתלמוד מפורש וראיתי אותו בס' הזוהר כמדומה לי שהוא על פסוק חדשים לבקרים רבה אמונתך...
לסיכום, לא מומלץ למעול בפיקדון אפילו כדי לעשות צדק, אך אין בכך משום גזל.
