התשובה
קנייה בתשלומים – כאשר ניתנים שני מחירים, מחיר בתשלומים והנחה על תשלום במזומן, התשלום במזומן נחשב כמחירו האמתי של החפץ, והמשלם יותר בתשלומים עובר על איסור ריבית.[1] במקרה שבו משלמים ב'קרדיט', כלומר החברה מקבלת את מלוא התשלום מיד והקונה משלם בתשלומים לחברת האשראי, בדרך כלל זה מותר, כי יש לחברת האשראי 'היתר עסקא'.
הלוואה מהבנק או מהחברה המוכרת – לבנקים בארץ ישראל יש 'היתר עסקא' מסודר, מה שאין כן לשאר הגופים המסחריים, ומבחינה זו ייתכן שיש עדיפות לבנקים על חברות רגילות.
ההגדרה המשפטית של בנק היא 'חברה בע''מ', וסביר מאוד שגם החברה המשכירה או היבואן הם 'חברות בע''מ'. ב'חברה בע''מ' נחלקו הפוסקים אם היא גוף משפטי עצמאי, כפי ההגדרה המשפטית של 'חברה בע''מ' במשפט המודרני, ולכן אין חלות עליה מצוות התורה כמו ריבית וחמץ בפסח,[2] או שמא היא בבעלותם של בעלי מניות החברה,[3] וכן דעת רוב הפוסקים. לכן מבחינה משפטית גרידא אין עדיפות לבנק על החברה המשכירה.
עשיית 'היתר עסקא' – אפשר להוסיף סעיף לחוזה: 'כדי להימנע מאיסור ריבית הסכם זה נעשה ע''פ 'היתר עסקא' המקובל בבנק דיסקונט (או כל בנק אחר בארץ ישראל)'.[4]
מכונית לשימוש פרטי או להגעה לעבודה – הרעיון העומד מאחורי 'היתר עסקא' הוא שהמלווה הוא משקיע והלווה הוא מתעסק, כלומר משתמש בכספים שקיבל כדי להפיק מהם רווח. לשם כך יש צורך ב'עסקא', כלומר בעסק האמור להניב רווחים. הלווה והמלווה אמורים להתחלק ברווחים ובהפסדים. מכונית לשימוש פרטי אינה עסק המניב רווחים, וקשה להגדירה כעסק. לכן ודאי עדיף לקחת הלוואה לרכישת מכונית שתשמש אותך לנסיעה לעבודה, כיוון שאז ניתן להגדיר את המכונית כחלק מהעבודה והרווחים הנלווים אליה.
[1]. שו"ע, יו"ד סי' קעג סעי' א.
[2]. שו"ת מהר''ם שי''ק, יו''ד סי' קנח; שו"ת צפנת פענח, סי' קפד; ועי' בשו''ת מנחת אשר, ח''א עמ' שסא.
[3]. שו"ת בית יצחק, יו''ד ח''ב קונטרס אחרון סי' לב.
[4]. ספר תורת ריבית, סי' טז סעי' ב.
