התשובה
היהדות אינה מסתפקת רק בעיצוב השקפת עולם אלא היא מכוונת לתקן כל פרט בחיי האדם, וזו מטרתם של משפטי התורה התקפים בכל דור ודור. בכלל זה נכנסים גם דיני ממונות שהם חלק בלתי נפרד מהתורה. פרשת משפטים היא זכות גדולה בעבורנו לקבל הדרכה מפורטת מאת בורא עולם כיצד להוביל את המציאות לצדק. כמובן, שאין לנו את היכולת והרצון לוותר על כך, וזו הסיבה לכך שאין אפשרות הלכתית להכיר באופן גורף בחוקי המדינה. הכרה זו תאלץ אותנו לגנוז את חלק 'חושן משפט' ולהציב במקומו את ספר החוקים שנכתב בידי בשר ודם. אולם לשלטון במדינת ישראל יש סמכות הלכתית בנושאים מוגדרים: להטיל מיסים[1] ולהוציא למלחמה,[2] אך לא להחליף לגמרי את משפטי התורה. לכן השימוש בכלל ההלכתי 'דינא דמלכותא דינא'[3] מוגבל ומכוון רק למקרים הבאים לתיקון החברה, כדוגמת חוקי ההגנה על זכויות יוצרים וחוקים אחרים אשר מטרתם לתקן עוולות ספציפיות.[4] יש להדגיש שמדובר על קבלת חוקי המדינה אך אין מחויבות הלכתית לפרשנות של החוק על ידי שופטים.[5] המשימה של השבת משפטי התורה מוטלת על כל אחד מאיתנו. וככל שתרבינה שאלות הלכתיות בתחום זה, כך משפטי התורה יהיו רלוונטיים ובתי המדרש ייאלצו להנגיש וליישם את משפטי התורה במציאות החיים המודרניים, ובכך לסלול את הדרך להקמת אלטרנטיבה רצינית למערכת המשפט האזרחי.
[1]. שו"ת יחוה דעת, ח"ה סי' סד.
[2]. משפט כהן, סי' קמד.
[3]. נדרים כח ע"א.
[4]. שו"ע, חו"מ סי' שסט סעי' יא.
[5]. שו"ת שבות יעקב, סי' קעו.