נזק במשחק כדורגל

השאלה:

בטעות תוך כדי משחק, בני העיף את הכדור לכביש, והכדור נדרס ונהרס.
הכדור לא היה שלו, האם עליו לשלם את הנזק?

התשובה

מכון משפטי ארץ | אייר תשע"ה

ראשית יש להקדים:

א. אם מדובר בילד לפני גיל מצוות, אין לו חיוב לשלם כלל.[1] אמנם יש אומרים שצריך לשלם כשיגדל, כדי שיתכפר עליו. אך אם הזיק שלא בכוונה, נראה שאינו צריך לשלם כשיגדל.

ב. אם בעל הרכב יכול היה להימנע מלדרוס את הכדור, האחריות על הנזק מוטלת עליו,[2] רק במקרה שהוא היה אנוס לדורסו, האחריות מוטלת על זורק הכדור, שהביא את הכדור למקום שבו הוא חשוף לנזקים.

אם שני התנאים הללו אינם מתקיימים, צריך לדון בשתי אפשרויות לחיוב, שבשלן יהיה הילד חייב בתשלום על הנזק:

א. שומרים

יש מקום לומר שלילד דין 'שואל' על הכדור, וממילא חייב גם באונס שנגרם מחמת המשחק. אמנם יש לדון האם יש לו פטור משום 'שמירה בבעלים' כגון שבעל הכדור עם השואל במלאכתו, ואז פטור מתשלום, כמו שכתב השו''ע (סימן שמו). כמו כן יש לדון האם משחק משותף הופך את המשחקים בו לשומרים, וכן יש לדון האם בעיטה מעין זו תיחשב שימוש סביר בכדור, והרי יש פטור של 'מתה מחמת מלאכה'. על כן, קשה לחייב על בסיס טענה זו.

ב. מזיק

 ייתכן שעיקר הדיון הוא על כך שיש כאן דיני נזיקין. הילד שבעט בכדור והעיף אותו למקום שבו הוא נהרס, הזיק בכך. בדיני נזק, יש חיוב בתשלומים גם למי שמזיק באונס. כך נפסק בשו''ע,[3] שבין אם שגג ובין אם נאנס, חייב המזיק לשלם לניזק נזק שלם, אלא אם כן מדובר באונס גמור. אמנם כאן הנזק אינו ישיר, עצם הוצאת הכדור למקום אחר לא גרמה כל נזק, שכן היה ידוע היכן הוא. הנזק נגרם על ידי הרכב הפוגע, שהרס את הכדור. נראה אפוא שמדובר בנזק עקיף. אלא שגם בנזק עקיף יש לעתים חיוב, כשהנזק מוגדר 'גרמי'.

הסמ''ע[4] מביא בשם הרא''ש את שני החילוקים העיקריים בין 'גרמא' ל'גרמי':

1. 'היכא דהוא בעצמו עושה היזק לממון חבירו וברי היזקא' - מעשה שנעשה על ידי המזיק בעצמו, והוא 'ברי היזקא', מחייב.

2. 'היכא דבשעת מעשה נעשה ההיזק נקרא דינא דגרמי' - אם הנזק הוא מיידי הוא מחייב.
'פתחי תשובה'[5] הביא משו''ת 'משאת בנימין', שלמעשה ניתן לחייב רק בצירוף שתי הסברות הללו.

מלבד שיטות אלו, יש גם שיטת ריצב''א המובאת ברמ''א,[6] שאין חילוק מהותי בין 'גרמא' ל'גרמי', אלא חכמים קנסו במקרים השכיחים, ואלו הם המפורטים בגמרא ובשו"ע.

במקרה זה נראה שאין מקום לחייב משום 'גרמי', שכן הנזק לא נעשה על ידי הילד הבועט באופן מיידי, ולא היה 'ברי היזקא', כמו כן אין זה מן הנזקים השכיחים שקנסו עליהם.
על כן הנזק הוא 'גרמא', ובו מן הדין אין חיוב תשלומים.

אמנם ב'גרמא' יש חיוב לצאת ידי שמים, אך גם זאת רק בתנאי שיש כוונת נזק. על כן נראה שאין לחייב בתשלום כאן אפילו לצאת ידי שמים. מלבד זאת, במקרה זה נראה עוד טעם לפטור, כפי שכבר כתבנו בשו''ת 'משפטי ארץ' (עמ' 294):

 כיוון שהנזק נעשה תוך כדי משחק, אין לחייב את הזורק, כפי שפוטרת ההלכה[7] את המזיק לחברו תוך כדי שמחת פורים ואת המזיק לחברו תוך כדי רכיבה על סוס, בדרך של שחוק או שמחה,[8] ובלבד שהנזק נעשה שלא בכוונה. הטעם הוא לפי שהמשחקים מוחלים זה לזה על הנזקים שעלולים להיגרם מפאת המשחק, בתנאי שהמשחק היה סביר.

לסיכום, נראה שאין מקום לחייב את הזורק בתשלום.



[1] ראה שו''ע, חו''מ סי' שמט סעי' א.

[2] ראה שו''ע, חו''מ סי' תיב סעי' א; וסמ''ע, לשו"ע, חו"מ סי' תיא ס"ק ו.

[3] שו"ע, חו"מ סי' שעח סעי' א.

[4] סמ"ע, לשו"ע, חו"מ סי' שפו ס"ק א.

[5] פתחי תשובה, לשו"ע, חו"מ סי' שפו ס"ק א.

[6] רמ"א, לשו"ע, חו"מ סי' שפו סעי' ג.

[7] רמ''א, לשו"ע, או"ח סי' תרצה סעי' ב.

[8] רמ''א, לשו"ע, חו''מ סי' שעח סעי' ט; ועוד יותר מדברי שו''ע, חו''מ סי' תכא סעי' ה.

toraland whatsapp