התשובה
יחסי שוכר - משכיר נבחנים לאור ההלכה ולאור המנהג הרווח. לפי ההלכה – נחלקו הראשונים במקרה שיש תקלות בבית השכור תוך כדי תקופת השכירות, האם יש חובה על המשכיר לתקנן. הריטב''א[1] כותב שאינו חייב לתקן, והרמ"א[2] מביא את דעתו להלכה. אך דעת רוב הראשונים שהמשכיר חייב לתקנן,[3] וכך פוסק ה'שלחן ערוך',[4] והרמ''א אינו חולק על כך,[5] וכן הכרעת האחרונים.[6]
לפי המנהג הרווח – למעשה, בנושאים מעין אלו כמו בהרבה מדיני ממונות, הדין הוא שהולכים אחר המנהג.[7] המנהג המקובל הוא שכל הוצאה כספית שנועדה לשמר את הדירה או לתחזק אותה מוטלת על המשכיר, אם הנזק נגרם מבלאי טבעי; וזאת בתנאי שהתיקון הנצרך הוא בגדר 'מעשה אומן', כלומר נדרש איש מקצוע כדי לתקן את הנזק. לעומת זאת, אם הנזק נגרם מחמת מעשיו של השוכר, הרי שחובת התשלום חלה עליו. ואף אם הנזק לא נגרם ישירות על ידי השוכר אך נגרם בעקיפין משימוש שלא כמקובל, חובת התשלום חלה על השוכר. לכן במקרה הנידון, הדין תלוי בשאלה מאיזו סיבה נגרמו הנזקים לחלון ולתריסים (שהתיקון של שניהם נחשב 'מעשה אומן'). אם הנזק נגרם משימוש רגיל ולא חריג, אזי חובת התשלום חלה על המשכיר. אולם אם הנזק נגרם משימוש חריג, אזי החובה חלה על השוכר.
יש לציין שבמקרים רבים מצוין בחוזה על מי מוטלת האחריות לתקן נזקים שאירעו בתקופת השכירות, ואם אכן גם בחוזה שלכם ישנו סעיף כזה, הולכים אחר לשון החוזה.
[1]. ריטב"א, בבא מציעא קג ע"א בשם רבו הובא בנימוקי יוסף, על אתר.
[2]. רמ"א, חו''מ סי' שיד סעי' א.
[3]. רמב''ן, ב"מ שם; מאירי, ב"מ שם; שו''ת הרא''ש, כלל לה סי' ו.
[4]. שו"ע, חו''מ סי' שיב סעי' יז.
[5]. ראו קצות החושן, סי' שיד ס"ק א, שתמה על שיטת הרמ''א שסותר את עצמו.
[6]. ערוך השולחן, חו''מ סי' שיד סעי' ג-ד, עי"ש שאף על פי שהשו"ע הזכיר שחובת התיקון היא במקרה שמסוכן לדור בבית, לדעתו המשכיר חייב בכל תיקון. ועי' בספר עמק המשפט, דיני שכירות בתים סי' לה-לו.
[7]. רמב''ם, הל' שכירות פ"ו ה"א; רמ''א, חו''מ סי' שיד סעי' ב.