התשובה
לדבריך לא סגרת עם הראשון לא מצד הרגשתך ולא מצד האמת, ולכן נראה לי שאתה יכול לקבל את ההצעה של המתווך השני.
בענין נאמנות בדיבור.
רציתי למכור דירה ופניתי למתווך. יידעתי אותו שאני מפרסם עצמאית גם כן, וכן שיש עוד מי שבודק עבורי. בתוך כדי כך פנה אלי מתווךנוסף והציע את שירותיו. הראשון חזר תוך שבוע עם הצעה לסגור בסך 850000. כיון שטרם שמעתי מהשני הסכמתי לשבת איתו תוך שלושה ימים. הוא פירש זאת כהסכמה לסגור חוזה, ואני לתומי חשבתי שכיון שידוע לו שאין לו בלעדיות, הרי שאצלי אין החלטה אלא במידה ואין הצעה אטרקטיבית יותר. לאחר יומיים הרגשתי היתה שאם בקלות כל כך הוא השיג סכום שאותו ייעד לי מראש בשיחת הפתיחה, אני משהה את הפגישה בשבוע עמ"נ לתת הזדמנות להצעות אחרות. אחרי עוד כמה ימים יבשים חזר וביקש לסגור שוב, ושוב קבענו באותו אופן הנ"ל. מיד אח"כ התקשר השני עם הצעה טובה ב40000 יותר. הודעתי לראשון, והוא טען שסגרנו ואסור לי לשנות בדיבור, בפרט שזה חזר פעמיים, ושאשאל רב. מעיון פשוט בשו"ע נראה לי שהוא צודק כיון שדיברנו על סכום, ואם כך אין ברצוני להיות מי שאין רוח חכמים נוחה הימנו, וזה בלב שלם כפי כוחי. אבל אולי זו תמימות מצידי? אולי הניסיון שלו וחוסר ניסיון שלי הביאו אותו לדחוק בי לבוא למצב של הסכמה? האם למשל אסור לי להתחרט בכלל על המכירה?
לדבריך לא סגרת עם הראשון לא מצד הרגשתך ולא מצד האמת, ולכן נראה לי שאתה יכול לקבל את ההצעה של המתווך השני.
ניצן, ת.ד 18, ד.נ הנגב, 8536900
טל 08-6847325
דוא"ל Machon@toraland.org.il
