לקיחת כסף מכספומט

התשובה

כסף הנמצא בכספומט – יש לדון למי הוא שייך: האם הוא שייך לבנק, שהרי עדיין לא עשה בו המושך מעשה קניין; או ששייך למושך, שהרי הבנק חייב את חשבונו והקנה לו את הכסף על ידי פעולת המשיכה; או שנעשה הפקר, משום שהבנק הסיר את אחריותו מהכסף ברגע שחויב החשבון, והמושך לא זכה אם לא הגביה את השטרות. ויש להבחין בין כמה מצבים וכדלהלן.

א. כשהכסף בכספומט ולא עבר זמן רב מאז שהמושך הקודם הלך לו

כיום הכספומט בולע חזרה כסף שהושאר במכשיר כעבור כמה דקות, ומזכה בכך את החשבון. נמצא שהבנק עדיין אחראי על הכסף עד הוצאתו הפיזית מהמכשיר ואינו מפקיר אותו, ומי שהוציא את הכסף גרם לבנק לחייב את חשבונו של המושך והזיק לו. לכן אסור להוציא את השטרות במצב כזה, ויש לחכות שהם ייבלעו בחזרה, ואם הוציא את הכסף ממכשיר הכספומט, חייב לדאוג להחזירו לבעליו, כיוון שעל ידי הוצאת הכסף מהמכשיר התחייב בעל החשבון בדמי המשיכה.

ב. כשהכסף נמצא מחוץ לפיית הכספומט

אם הכסף כבר נמשך מהמכשיר ונמצא לידו – ברור שבעל החשבון קנה אותו ולאחר מכן שכחו. אם כך, דין הכסף כדין אבדה שאין בה סימן שהתייאשו בעליה (משום שאדם עשוי למשמש בכיסו בכל שעה וכשגילה שאבד כספו התייאש), ולכן מותר למוצא ליטול, כמבואר ב'שלחן ערוך',^[1] וכאן אין סימן כלל, כי אין אפשרות לדעת ממי מהמשתמשים בכספומט נפל הכסף.

ג. כשהכסף נמצא בפיית הכספומט אך לא נבלע גם לאחר זמן רב

במידה והכסף לא נבלע בכספומט ונמצא עדיין בתוכו (עקב תקלה וכדומה), אסור לקחת, ודינו של המוציא כספק מזיק, כי יש ספק אם הבנק אכן כבר חייב את החשבון או שעדיין לא נעשתה פעולת החיוב וההוצאה מהמכשיר תגרום חיוב. ואולם אם המוצא לקח את הכסף, נראה שאי אפשר לחייבו להחזיר, שהרי ייתכן שהחשבון חויב כבר לפני כן, ונחלקו הדעות אם הכסף נעשה הפקר על ידי הבנק (שכיוון שחייב את החשבון הסיר את אחריותו ממנו) או שנקנה למושך.^[2] לדעה שהמושך בעל החשבון כבר זכה בכסף, ייתכן שהוא לא התייאש, כיוון שיודע שיש אפשרות שהכסף נבלע והחשבון הזדכה, וגם יש אפשרות שהמוצא יברר בבנק מי משך כסף בשעה זו ויחזיר לו את כספו- ולכן זו כאבדה שיש בה סימן ואין ייאוש בעלים, וחייב להחזירה. לעומת זאת לדעה שזהו הפקר אינו חייב להשיב, ונראה שכיוון שהוא מוחזק אי אפשר לחייבו להוציא מידו. ואולם כיוון שישנה גם אפשרות שהחשבון לא חויב לפני שהמוצא לקח את השטרות והוא זה שגרם לחיוב – נראה שמוטל עליו לברר זאת אם אפשר, כיוון שהוא ספק מזיק, ואם אין אפשרות לברר, זכה המוצא מספק.

מסקנות

א. המוצא כסף בתוך מתקן הכספומט ומוציאו ממנו, חייב לדאוג להשיבו לבעליו. ניתן לפנות לבנק, שיש ביכולתו לאתר את המושך הקודם, ועל ידי כך להחזיר את הכסף. יש לדעת כי לא תמיד המושך הוא לקוח של בנק זה, ולכן לא ברור אם נכון להחזיר את הכסף עצמו לבנק.

ב. המוצא כסף ליד הכספומט יכול לקחתו לעצמו, שהרי אין בו סימן והתייאש בעל החשבון.

ג. המוצא כסף ש'נתקע' בכספומט לא יוציאנו, אלא אם הוא מודיע על כך לבנק. אבל אם הוציא כדי לקחת לעצמו, אי אפשר לחייבו להחזיר, ומכל מקום עליו להשתדל לברר מי היה המושך האחרון ואם החשבון התחייב כבר לפני שהוא מצא את הכסף, ואם יתברר שהוא גרם לחיוב – דינו כבמקרה הראשון.

[1].     שו"ע, חו"מ סי' רסב סעי' ו.

[2].     ראה בשו"ת חבל נחלתו, ח"ב סי' פז, שהביא את תשובותיהם של הרב דוב ליאור והרב יעקב אריאל שליט"א בעניין זה: דעת הרב אריאל שהכסף קנוי למושך אע"פ שלא הוציאו מהמכשיר, וד' הרב ליאור שהוא הפקר.