התשובה
א. נחלקו רבותינו האחרונים בדבר אפשרות תשלום מזונות לילדים מעל גיל שש ממעשר כספים.[1] אולם כפי שפסק הגאון רבי משה פיינשטיין (ופוסקים נוספים), הואיל ובדורותינו מממן כל אדם מזונות לילדיו עד הגיעם לבגרות, מדובר בחובה גמורה שאין לממנה מכספי מעשר כספים.[2] אכן, יש להדגיש כי כאשר מדובר באדם שאין ידו משגת לפרנס את עצמו, לשלם מזונות לילדיו ולתת צדקה, פטור הוא לגמרי ממנהג הפרשת מעשר כספים.[3] יצוין כי היותו של אדם גרוש אינה פוטרת אותו מחיוב מזונות לילדיו.
ב. לגבי ילדים מעל גיל 18, הרי שאם מדובר בתשלומים שנועדו לחזק את לימוד התורה של הבנים או את יראת השמים שלהם, וכן את יראת השמים של הבנות, מותר (ורצוי) לשלם על כך ממעשר כספים.[4] (אלא אם כן מדובר באדם אמיד במיוחד, שאז מן הראוי הוא שלא ייתן לילדיו מכספי מעשר כספים). אם מדובר בעזרה לרכישת מקצוע, מותר לשלם על כך ממעשר כספים.[5]
[1]. ויעויין עוד בערוך השלחן, יו”ד סי’ רמט סעי’ ז.
[2]. שו”ת אגרות משה, יו”ד ח”א סי’ קמג.
[3]. ערוך השלחן, יו"ד, סי' רמח, סעי' ג.
[4]. ע"פ שו"ע, יו"ד סי' רנא סעי' ג.
[5]. יעויין למשל בדברי הרב שמואל אליהו, במאמרו בעניין מעשר כספים, תרומה התשע"א (מופיע באתר ישיבה).