התשובה
נראה שפגיעה מינית שגרמה לפגיעה נפשית היא לא פחות מחבלה גופנית אם לא יותר
לגבי תשלום, בימינו שבכוח בית דין לגבות רק מידי דשכיח ויש בו חסרון כיס כתב הרמ"א (חו"מ סי' א ס"ב) שבי"ד קובעים לחובל את גובה התשלום כדי לפייס את הנחבל ולקנוס את החובל וא"כ הפוגע חייב בתשלומים
לענ"ד בימינו כששבנו ב"ה לארצנו עלינו להחזיר את כל מערכת המשפט של התורה למקומה לא ייתכן שכוהנת תהיה כפונדקית ויציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא
לכן סבורני שביה"ד יכול לחייב את הפוגע בכל הדברים שהתורה חייבה נזק צער ריפוי (גם ריפוי נפשי בכלל) שבת ובושת
אומנם לגבי הנסיעות זהו גרמא וחיובו בדיני שמים אך בי"ד יכול להשית עליו גם גרמא לפי ראות עיניו.
