התשובה
כל שימוש ברכושו הפרטי של אדם מצריך בקשת רשות ממנו, גם אם מדובר על צורך רבים. לכן הייתה לכם אפשרות להתנגד מראש למעבר דרך הגינה הפרטית שלכם, אולם התעוררתם לעניין רק לאחר חצי שנה. יש לדון איך להבין את אי ההתנגדות שלכם מתחילה, אולי רק בחנתם את המצב. אולם ניתן לפרש את השתיקה כהסכמה, וממילא גם כרצון להקנות לציבור את זכות השימוש בדרך החדשה. רעיון זה מנוסח בלשון הגמרא (בבא בתרא ק ע"א) 'מיצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו'. שו"ת 'אבני נזר'[1] פירש שהשתיקה נותנת תוקף קנייני לדרך החדשה, דהיינו, הציבור קנה את זכות השימוש בחצר על ידי ההליכה בדרך החדשה, ולכך אין לבעלים יכולת חזרה מכך. במצב של ספק איך לפרש את השתיקה אזי הדין הוא שהציבור מוחזק.[2] למעשה, יש המפקפקים בתוקף הלכה זו בימינו,[3] משום שכיום הרישום בטאבו הוא הגורם המכריע לכל הזכויות בקרקע. לכן השתיקה אינה מתפרשת כהשלמה עם היווצרות הדרך החדשה, שכן משום שהחוק מכריע לטובתך, אינך רואה צורך מיידי למחות. לסיכום, מותר לסגור דרך העוברת בשטח פרטי אשר שימשה את הרבים במשך חצי שנה, ונוצרה ללא רשות בעלים.
[1]. אבני נזר, חו"מ סי' יג.
[2]. בדברי הראשונים, תוס' בבא בתרא יב ע"א ד"ה מיצר, מוזכר שהרבים הם מוחזקים וזכות הרבים קיימת רק אם קיבלו רשות לכך בתחילה. בשו"ת פני יהושע, ח"א חו"מ סי' ד, פירש כוונתם שאין צורך ברשות מפורשת אלא די בכך שידעו ושתקו. כעין זה מובא בפתחי תשובה, סי' שעז ס"ק ב, בשם הרשב"א.
[3]. חכמת שלמה, לשו"ע סי' שעז, וכך הכריע למעשה בספר משפטיך ליעקב, ח"ג סי' כב.
