התשובה
ישנה שאלה מה היא חובתו של המזיק[1] – האם לתקן את הנזק או רק לפצות את הניזק?
הכרעת הש"ך[2] היא לחלק בין מצב שבו ישנה אפשרות מעשית להחזיר את המצב לקדמותו, ואז החיוב הוא תיקון, ובין מצב שבו הנזק בלתי הפיך, ואז החיוב הוא פיצוי. לכן כאשר יש ביכולתם לתקן בצורה טובה כך שהנזק לא יהיה ניכר אזי זכותם לתקן באמצעות המוסך שלהם, ואי אפשר לדרוש מהם תיקון במקום אחר. אולם אפשר לדרוש תיקון במוסך אחר במידה ויש טענות מבוססות המטילות ספק ברמתו המקצועית של המוסך.[3] לעניין השאלה השנייה בדבר העדפה לתשלום כספי על פני התיקון בפועל, כבר הסתפק בכך הש"ך (שם) האם חיוב התיקון הוא באופן מעשי או רק דמי תיקון. מספק, לא ניתן להכריח את החברה לשלם כאשר היא חפצה לתקן את הנזק בעצמה.[4]
[1]. יעוין במחלוקת הראשונים המובאת במגיד משנה, הל' טוען ונטען, פ"ה ה"ב.
[2]. ש"ך, חו"מ סי' צה ס"ק יח.
[3]. ישנה טענה המוזכרת לגבי זכותו של הנחבל מחברו לסרב לטיפול רפואי שמציע החובל מהטעם של 'דמית עלי כאריה ארבא' (בבא קמא פה ע"ב). אולם מדברי הראשונים נראה שרק בנזקי הגוף שייכת טענה זאת ולא בתשלום נזק (רא"ש פרק שמיני סי' א), וכך נראה מדברי ערוך השלחן, חו"מ סי' תכ סעי' כו.
[4]. הדבר ברור שאם המזיק משלם כסף, אינו יכול להכריח את הניזק להשתמש בו לתיקון וזכותו להסב זאת לשימושים אחרים.