התשובה
אם יש הסכמה מצדכם להשאיר את מנוע המזגן על קיר ביתכם והשכן מוכן לפצות אתכם על כך, כמובן מותר לכם לקבל פיצוי מהשכן, כפי שהוא מציע.
נוסיף בירור עקרוני לשאלה שהעלית, ומתוך כך יובהר גם המקרה שלכם. במשנה (בבא בתרא פ"ב מ"ג)[1] נאמר: 'חנות שבחצר יכול למחות בידו ולומר לו איני יכול לישון מקול הנכנסין ומקול היוצאין...'. מכאן עולה שרעש הוא נזק, ואסור לפתוח עסק הגורם לרעש. אמנם המשך המשנה מעיד על כך שלא תמיד אפשר למנוע רעש של עסק: 'אבל אינם יכולים למחות בידו ולומר לו אין אנו יכולים לישון מקול הפטיש'. נחלקו הראשונים בביאור ההיתר להרעיש בפטיש בתוך ביתו: יש שביארו[2] שההיתר הוא במקרה שבעל הפטיש החזיק בנזקו ולא מחו בידו, וכדעה זו פוסק ה'שוחן ערוך'.[3] לשיטתו, אם השכן מוחה מיד, חובה להפסיק את הרעש. יש שחילקו[4] בין נזק של רעש בתוך ביתו, שבתוכו מותר לדפוק בפטיש, לבין נזק של רעש בחצר ('נכנסים ויוצאים'), וכך פוסק הרמ''א.[5] לפי זה, לדעת ה'שלחן ערוך' היה מקום לדון האם נזק של רעש של מזגן רגיל הוא נזק הדומה לקול הפטיש, שלכתחילה השכן יכול למחות כנגדו.[6] לכאורה במקרה המתואר, שהמזגן נתלה בקיר המשותף בחלק הצמוד לבית, הרי שאין חובה להסכים לכך, גם ללא קשר לרעש. אמנם במקרה זה, בעלת הדירה הניזוקה לא מיחתה במעשה המזיק ואף סייעה לו, על ידי פתיחת הבית למתקינים. אלא שה'שלחן ערוך'[7] מביא מחלוקת ממתי אדם מאבד את זכות המחאה שלו, במקרה ששכנו עושה פעולה שמזיקה לו או משתמש ברכוש שכנו. לדעת הרמב''ם, נוצרת חזקה לאלתר, ואילו 'תוספות' והרא''ש סוברים שיכול למחות עד שלוש שנים.
במקרה שהניזק סייע להתקנת הנזק, הט''ז[8] סובר שלכל הדעות נוצרת חזקה לאלתר. הסמ''ע[9] סובר שהמחלוקת בין הרמב"ם ל'תוספות' והרא"ש בעינה עומדת גם במקרה זה. להלכה, ה'שלחן ערוך'[10] פוסק כרמב''ם. וכן הכרעת הרמ''א[11] בעניין חזקת נזקים, ואילו בעניין חזקת תשמישים, יש מחלוקת מהי פסיקת הרמ''א.[12] דעת הרבה פוסקים שאין להוציא מהמוחזק בתשמיש.[13] בנידון דידן, היות ותפיסת המקום נעשתה בסיוע השואלת, נמצא שהשכן כלל אינו חייב להרחיק את הנזק. אך במקרה זה עדיין יש לדון שמא הרעש של המזגן כאשר הוא בסמוך כל כך לחלון כבר אינו בגדר שימוש הרגיל אלא נזק גדול במיוחד. ועל כן אפילו אם הייתה מחילה מלכתחילה, אין היא מועילה, והניזוק יכול לחזור בו ממחילתו. כך כותב ה'שלחן ערוך',[14] שישנם נזקים מיוחדים שלעולם אין בהם מחילה, משום שיכול הניזק לומר 'גם כשמחלתי לך על הנזק, לא שיערתי שהוא כל כך יפריע לי ולכן לא מחיתי'. ב'שלחן ערוך' נפסק שאם נעשה מעשה קניין על כך, אין חזרה ממנו. בספר 'פתחי חושן'[15] מדויק שדווקא כשעשו מעשה קניין אין אפשרות חזרה, אבל אם רק סייע ביד שכנו, יכול לחזור בו ולמחות אפילו לאחר זמן.
למסקנה, ייתכן שאם הרעש חריג במיוחד, השואלת צודקת בטענתה ויכולה לדרוש מהמזיק לסלק נזקו, היות ומדובר בנזק חריג שלא מועילה כלפיו מחילה. אלא שמכיוון שהצדדים הגיעו לפשרה שהשכן ישלם פיצוי וישאיר את נזקו, היא יכולה לקבוע את כמות הפיצויים שהיא רוצה לקבל תמורת הישארות הנזק. לצורך הערכת התשלום, אפשר להציע לשום את ירידת ערך הבית בעקבות התקנת המזגן.
[1]. בבא בתרא כ ע"ב; וכך נפסק בשו''ע, חו''מ סי' קנו סעי' ב.
[2]. רמב''ם, הל' שכנים פ"ו הי"ב.
[3]. שם.
[4]. תוספות, בבא בתרא כא ע"א ד''ה גרדי; וכן סוברים רמב''ן, רשב''א, בבא בתרא שם.
[5]. שם.
[6]. ראו פד''ר, ירושלים ח"ב עמ' קעג ואילך, שהסתפקו בזה; וראו שם, ח"י עמ' רטו, שמנהג המדינה להקל בשימוש מזגן שהוא שימוש רגיל בבית ואינו רעש חריג; ושגם הרמב''ם מודה שאין השכנים יכולים למחות על רעש מקובל.
[7]. שו"ע, חו''מ סי' קנד סעי' ז.
[8]. שם.
[9]. סמ"ע, לשו"ע שם ס"ק יא.
[10]. שו"ע, חו''מ סי' קנג סעי' טז.
[11]. רמ"א, חו"מ סי' קנה סעי' לה.
[12]. ראו סיכום הדעות במשפטי חושן, סי' קנג ס"ק טז.
[13]. שם.
[14]. שו"ע, חו''מ סי' קנה סעי' לו.
[15]. פתחי חושן, הל' נזיקין פרק יג הערה נה.