השבת אבדה

השאלה:

במסע פסח מצא הבן שלי בוקסה מתחת לאחד האוטובוסים בזמן העלייה אליהם. הוא הרים אותה ושאל את מי שהיה באזור אם יש לו מושג למי היא שייכת, ואף אחד לא ידע. הוא שלח דואר אלקטרוני להנהלה של בני עקיבא וביקש שאם מישהו דיווח על אבדה כזאת שייצור איתו קשר, ועד עכשיו לא הגיעה תשובה. האם מותר לו לקחת את הבוקסה לעצמו בגלל ייאוש בעלים?

התשובה

משפטי ארץ | אמונת עתיך 117

חפץ שנמצא ולא ידוע שבעליו התייאשו ממנו לפני רגע המציאה, אם יש לו סימן חייב להכריז, ואם אין לו סימן צריך להשאירו אצלו עד שיבוא אליהו.[1] אם לא ניתן בכלל למצוא את הבעלים, צריך להניח את החפץ בצד[2] או להשתמש בו ולרשום בצד את האבדה וסימניה, ושחייבים כך וכך ממון למאבד מסוים.[3] הפוסקים דנו בשאלה אם לחוק השבת אבדה[4] יש תוקף לפי דין תורה. לפי החוק על מוצא האבדה להודיע למשטרה, אלא אם מדובר באבדה ללא ערך כספי של ממש. לאחר ארבעה חודשים, אם איש לא דרש את האבדה, המשטרה מחזירה את האבדה למוצא. לדעת הרב חיים דוד הלוי זצ"ל[5] חובה להביא כל אבדה למשטרה, בין יש בה סימן ובין אין בה סימן, וזו מצוות השבת אבדה בימינו. אך יש אומרים כי אין לעשות כן כיוון שהמשטרה משיבה אבדות לאנשים שלא ע"פ דיני תורה, ואם כבר המוצא הביא למשטרה, עליו לרשום בצד את פרטי האבדה כדי שאם יימצא המאבד האמיתי, והמשטרה כבר מסרה את האבדה לאחרים, יוכל המוצא להשיב לו את השווי של האבדה. בספר 'פתחי חושן'[6] כתב להודיע למשטרה כחלק מדרכי הכרזת אבדה. נראה שבמקרה שלך הסיכוי היחיד למצוא את המאבד הוא ע"י המשטרה או חברת האוטובוסים, וכל הפוסקים יסכימו שכך כדאי לעשות. על כן כדאי לפנות אל המשטרה למחלקת מציאות ולהודיע על המציאה (אם היא בעלת ערך). אם המשטרה לא תבקש להביא את המציאה למחסניה אלא תרשום את הפרטים של המקום והזמן ואם יפנה אליה מאבד, המשטרה תפנה אותו אליכם, עדיף לעשות כך.

 

[1].   שו"ע, חו"מ סי' רסב סעי' ג-ד.

[2].   שו"ע, חו"מ סי' רסז סעי' כה.

[3].   שו"ת אגרות משה, חו"מ ח"ב סי' מה.

[4].   חוק השבת אבדה (תשל"ג) סעיף 2 (א).

[5].   שו"ת עשה לך רב, ח"ב סי' סו.

[6].   פתחי חושן, הל' אבדה פ"ב הערה נג.

toraland whatsapp