התשובה
השותף שהזיק לאהיל חייב בתשלום, אך ישנן סיבות שיכולות לחייב גם את שאר השותפים כלפי המשכיר:
א) הסכם השכירות – אם נכתב חוזה בין הדיירים ובין בעל הבית, ובחוזה מוגדרת אחריות הדיירים לשמירה על הבית ותכולתו – חוזה זה מחייב, והאחריות מוטלת על כל הדיירים.
ב) חיוב מדין שומרים – אם לא נכתב חוזה, מכיוון שהשוכר בית מחברו נחשב שומר גם על תכולתו, הרי שכל השוכרים נושאים באחריות השמירה על החפצים בבית, וממילא אם לא מנעו את השחתת הרכוש, הם חייבים לשלם כדיני שומר.[1] במקרה שלנו מדובר בפשיעה, כיוון שידעו על הנזק, ולכן יהיה עליהם לשלם יחד, אם בעל הדירה יתבע אותם.
ג) חיוב מדין שליחות – כיוון שאחד השוכרים הודיע לחבריו שבכוונתו לזרוק את האהיל, יש מקום לומר שבשתיקתם הם כמסכימים לכך בפירוש וכאילו מינו אותו להיות שליח, כיוון שמדובר על שותפות. בדרך כלל 'אין שליח לדבר עבירה', אך בשותפים יש שאומרים שיש 'שליחות לדבר עבירה' כשהמעשה נעשה לטובת השותפות.[2] ברם, רוב הראשונים חלקו על כך, ולכן אי אפשר לחייבם מכוח שליחות זו, כי 'המוציא מחברו עליו הראיה'. לסיכום, המשכיר יוכל לתבוע מכל השוכרים את התשלום, אם המקרה שלכם עומד בתנאים לעיל. אם אכן יעשה כך, המזיק יחזיר את התשלום לחבריו.
[1]. בדיני שמירה ישנו חילוק בין שמירה על קרקעות ושמירה על מטלטלים: השומר על קרקע וניזוקה - פטור מתשלום, ואילו על מטלטלים - חייב. ונחלקו הפוסקים אם השומר על קרקע פטור גם מפשיעה, כמבואר בשו"ע, חו"מ סי' שא סעיף א. כמו כן ישנה מחלוקת הפוסקים בנוגע לתלוש שחיברו, האם דינו כקרקע כמבואר בשו"ע, חו"מ סי' צה סעי' א.
[2]. שיטת רש"י, בב"מ ח ע"א, ונחלקו האחרונים כיצד לבאר את שיטתו – אם דווקא שותף שגזל עבור השותפות מחייב את השותפים או בכל פעולה שנעשית כדי להרוויח לשותפות, כמשמעות דברי שו"ת דברי יציב, חו"מ סי' סז.
