התשובה
זו בעיה, כי הדיווח על מספר השעות הוא שקרי, אף שנתוני השכר אמיתיים והסכום הנקוב בתלוש אכן נכנס לחשבון הבנק שלך. מי שמציג תלוש שכר שקרי, הרי הוא גוזל כספי ציבור.[1] וכעין זה כתב בשו"ת 'תשובות והנהגות' (ח"ד סי' שיט):
היום הממשלה משתמשת בכסף של המיסים לתועלת ולהנאת התושבים ולא מגיע היום לכיסו הפרטי של המלך, ולכן היום אם נהנה מהשירותים שהממשלה נותנת ולא משלם עבורם הוא גזלן.
דרך אגב, ישנן הקלות מקובלות אשר יש להניח שגם התמ"ת מכיר אותן, למשל להחשיב שעת עבודה אף שאינה מלאה, על ידי ויתור על הפסקה המגיעה לך וכדומה, או להחשיב שעות הכנה בבית. יש להדגיש כי מדובר על שעות עבודה בפועל הכוללות את ההקלות המקובלות.
[1]. אין מקום לטענה שהואיל ולומדי תורה זכאים לקבל הטבות מהמדינה, מותר להם להתקזז ולקבל את ההנחה בדרכי מרמה. זאת משום שגם אם היה מצופה מהמדינה לפתור לומדי תורה ממיסים ולהקל עליהם בתשלומים שונים, אין זו זכות קיימת אלא הנחיה לזמן שבו המדינה תתנהל על פי תורה. כיום, המדינה עדיין לא מכירה בזכויות אלו. אף את דברי הרב עובדיה יוסף בשו"ת יביע אומר, ח"ז חו"מ סי' י, יש להסביר באופן הזה. הציבור אמור לפרוע את המס ללומדי תורה, אבל כל עוד הוא לא עושה זאת, אין לומדי התורה רשאים לרמות ולפטור עצמם. וזו לשונו: 'מסקנא דדינא שכל תלמיד חכם שעוסק בתורה תמיד בכל עת פנאי שלו, אף על פי שעוסק באומנות פטור מכל מיני מסים ע"פ דין תורה, כל שתורתו קבע ומלאכתו עראי, ואסור לכוף עליו לשלם איזה מס שהוא, בין מס הקצוב לכל בני העיר באופן כללי, ובין מס הקצוב על כל איש ואיש שנקרא מס גלגולת, בין מס קבוע, בין מס שאינו קבוע אלא הוטל על בני העיר בשעת חירום וכיו"ב, וחייבים בני העיר לפרוע בשבילו את המס הקצוב על כל איש ואיש, וכמו שפסק מרן הש"ע יו"ד (סי' רמג ס"ב)'. עוד יש להעיר שבני תורה חייבים לשלם על הנאות שלהם מכספי הציבור, והפטור הוא רק ממס שמירה או לטובת המלך.
