אין לדיין אלא מה שעיניו רואות

השאלה:

לכבוד הרב,
1. האם הכלל "אין לדיין אלא מה שעיניו רואות" שנפסק ברמב"ם וכן
הוראת רבא לתלמידיו (בבא בתרא קל:) שלא לקבל את דבריו אם
הם רואים בהם פירכא - האם זה נוגע רק לדיני ממונות ודיינות או
שהוא הדין בכל תחומי התורה כולל איסור והיתר ושבת?
2. האם כללי הפסיקה שמופיעים בחושן משפט סימן כה: שמדריכים
את הדיין כיצד לפסוק שיש מחלוקת נוגעים רק לדיינות וחושן משפט
או לכל התחומים?

 

 

התשובה

הרב יעקב אריאל |

1. ודאי שהכלל שלא לסמוך על מראה עיניים אלא להבין את דקדוקי
המעשים ואת הצדדים הסמויים וכד' הם בהחלט שייכים לכל תחומי
הפסיקה. וככלל ישנה הפסיקה הכללית וישנו הבירור הפרטי למצב
המסופק העומד לפני הפוסק. לדוגמא בקידוש של יום השני של ר"ה אנו
לוקחים בגד או פרי חדש ומברכים שהחיינו אף עליו כדי לצאת ידי
הספק אם היום מצריך ברכת שהחיינו מיוחדת. וכך מוצאים בכל
התשובות שישנו הצד העקרוני ולעומתו הצד המעשי וההתחשבות בכל
פרטי ההלכות וצדדי המעשה.
2. לא הבהרת מה כוונתך במלים כללי פסיקה וחלקם ודאי שייכים
לכל צדדי הפסיקה.

toraland whatsapp