התשובה
ראשית יש לבחון את טענת המלצר שאכן היה ניתן לנקות את הבגד, וזאת באמצעות חוות דעת של איש מקצוע שיבחן את סוג הבד והכתם המדובר. בהנחה שאכן המלצר צדק, ואם היית משתף פעולה אתו הרי הכתם היה נעלם, יש לבחון את המחויבות שלך לשתף אתו פעולה. נראה שמצד מצוות 'השבת אבדה' מוטל עליך לסייע לו להקטין את הנזק[1] (בהנחה שאכן החולצה החילופית הולמת אותך). אך מצוות 'השבת אבדה' אינה נחשבת לחיוב משפטי אלא לחיוב כלפי שמיים, ולכן הסירוב להחליף את החולצה נידון כהתעלמות מ'השבת אבדה'. הדין הוא שמי שהתעלם ובשל כך האבדה ניזוקה, פטור מתשלום. לכן אף במקרה המדובר, סירובך להחליף חולצה אינו פוטר את המלצר מתשלום, אע"פ שלא קיימת את המצווה.[2] מעבר לכך יש לדון בדיני נזיקין: האם הניזק חייב להקטין ככל יכולתו את הנזק?[3] לכאורה ישנם שני מקורות סותרים: מצד אחד נאמר בגמרא במסכת בבא קמא (יא ע"א): 'פחת נבילה דניזק', וביארו הראשונים שאם פחת ערך הנבלה זהו הפסד של הניזק, מפני שהיה עליו למכור את הנבלה מיד, ולא להמתין עד שתופסד.[4] לכאורה מכאן נלמד על החובה של הניזק לנקות את הכתם מהחולצה כדי למזער את הנזק. מנגד, בגמרא בבא קמא (כז ע"א) נאמר: 'הניח לו גחלת... על בגדו, ונשרף חייב', ופירש רש"י: 'חייב דהא דלא סילקה, סבר אתבעיניה ליה בדינא ויפרע לי'. משמעות הדברים שהניזק לא חייב לעזור למזיק, וזכותו לעמוד מנגד ולראות איך הכסות נשרפת כולה ואז לתבוע את דמי הבגד מהמזיק. האחרונים[5] ביארו שיש הבדל בין שני מקרים: במקרה שפעולת הנזק מתמשכת, כגון שרפת בגד שבה בכל רגע האש ממשיכה להזיק, הדבר נחשב לכוח המזיק, ואין לניזק חובה לעזור בהקטנת הנזק. לעומת זאת, במקרה שמעשה הנזק הסתיים, כגון שהבהמה כבר מתה ומה שהולך להיפסד זו הנבלה שהיא תשלום הנזק, אזי הניזק צריך למהר ולמכור אותה. במקרה דנן, ככל שעובר הזמן מעשה הנזק הולך ומתעצם והכתם קונה לו אחיזה חזקה בחולצה, לכן מעיקר הדין בעל החולצה אינו חייב לפשוט אותה על מנת לעצור את הנזק.
לסיכום, לכתחילה צריך לאפשר למלצר לנקות את הכתם, אולם חובת התשלום קיימת גם אם בעל החולצה התנגד להחלפתה וגרם להחמרת הנזק.
[1]. על החיוב למנוע נזק מחברו, עי' רמב"ם, הל' גזלה ואבדה פי"א ה"כ.
[2]. דברות משה, בבא מציעא הערה מב.
[3]. בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) התשל"א 1970, סעיף 14(א) נאמר: 'אין המפר חייב בפיצויים לפי סעיפים 10, 12 ו13- בעד נזק שהנפגע יכול היה, באמצעים סבירים, למנוע או להקטין'.
[4]. תוספות שם ד"ה לא נצרכה.
[5]. קהילות יעקב, ב"ק סי' ט ס"ק א.