התשובה
יש לחלק שאלה זו לשתי שאלות. השאלה הראשונה היא האם העסקה הושלמה, והרכב שייך לקונה; והשאלה השנייה היא האם מוטל על הקונה חיוב לתקן את הנזק.
לגבי השאלה הראשונה, מכיוון שלא נעשה קניין גמור, אלא לפי המתואר בשאלה, הרכב נלקח למטרת בדיקה, הרי שזו פעולה שאינה מחייבת, וניתן לחזור מעסקת המכירה[1]. בכל מקרה, מכיוון שגם לא שולם תשלום, אין הקונה צריך אפילו לקבל על עצמו 'מי שפרע' (סנקציה למי שאמנם העביר כסף, אך לא ביצע פעולת קניין, וחזר בו מהעסקה).
לגבי השאלה השנייה, צריך לבדוק מה גרם לנזק. האם זוהי תקלה שנגרמה משום שהרכב מלכתחילה לא היה תקין? אם אכן כך, הרי שיש כאן מקרה של אונס, ואי אפשר לחייב את הקונה בתשלום[2]. אך אם הנזק נגרם בגלל הדרך שבה הקונה נהג, ייתכן שהוא יהיה חייב בתשלום, אם מדובר ברשלנות שלו.
[1].ראה שו"ע, חו"מ סי' ר סעי' יא; ופתחי חושן, פיקדון פרק א סע' כט ובהע' עג.
[2].ראה בשו"ע (שם), שלפני שהקונה חוזר בו, הוא חייב באונסין. אמנם במקרה זה נמצא מום ברכב, ונפסק בשו"ע (חו"מ סי' רלב סעי' כב), שכל נזק שנגרם מחמת המום, הוא באחריות המוכר. ועל כן הכריע המהרי"ל דיסקין (מובא בפתחי חושן, הערה עד) שבמקרה כזה, הוא מיד מפסיק להיות כשואל. ראה גם בשו"ע (סי' ר סעי' יא), שנחלקו הדעות לגבי מי שמחזיר את החפץ, אחרי שהחליט שאין רצונו בחפץ זה; האם הוא שומר חינם או שומר שכר. יש דעה נוספת בראשונים, שהוא נחשב שואל, אך דעה זו לא הוזכרה בשולחן ערוך, וראה פתחי חושן, שם.
