התשובה
לכאורה ראובן כשקיבל את ההמחאה של לוי משמעון הסכים שגביית חובו תהיה מלוי ולא משמעון, ולכן שמעון כביכול אינו חייב לראובן, ולוי הוא החייב.
אבל נראה שתשובת הרב שהבאת אינה נכונה, בהעברת המחאה מיד ליד לא משתנה החיוב, השעבוד של ראובן הוא על שמעון ושל שמעון על לוי. ורק אמצעי התשלום הועבר מיד ליד. א"כ עולה שיש כאן שני חובות שלא נפרעו: שמעון לראובן ולוי לשמעון. ולכן מעיקר הדין שמעון צריך לפרוע את חובו לראובן ולוי לשמעון. וכיון שהחובות לא נפרעו כל אחד צריך לגשת לבעל חובו ולהיפרע ממנו. זה נראה לי הדין ללא טענות שמעון כלפי ראובן. ושמעון יכול לטעון: איני יכול לגשת ללוי לבקש ממנו המחאה חדשה כגון שההמחאה היתה במתנה ואין מאחוריה חוב. וכאן אם זה המצב, יכול להיות שראובן הפסיד את החוב כיון ששמעון טוען שלמתי לך ואתה הפסדת את החוב בידים.
